כוכב הצפון גיליון 2583
דעה
חדשות עדכניות באתר האינטרנט החדש
קוראים לאותה השתתפות בעלויות ההקמה כ"מענק"?! אין לתאר! אילן שילוח, אחד מראשי המחאה הבולטים, שיתף את הכתבה ואף הפך ליועץ איפה כדאי היה יותר להשקיע. "במקום להשקיע מיליארד דולר בפיתוח סטארט אפים 3.5 ישראלים שהערך המוסף שלהם למשק מהמענק המיותר לאינטל שלא 100 גדול פי 2,000 משלמת מיסים בישראל ואולי תעסיק עובדים ״ארזה״ ממשלת הבוזזים את הסכם שאינטל לא עמדה בו ושלשה את 2019 הסכום". הבדיחה מקודם ספק מצחיקה, ספק לא. אבל המציאות הישראלית מאוד עגומה. הממשלה הזאת וגם קודמתה וגם קודמתה קודמתה וכן על זה הדרך, עשו ועושים דברים טובים למען המדינה. כאשר אפשר וצריך להחמיא, למה לא? אדרבה לפרגן כדי שימשיכו לעשות דברים טובים למען כלל המדינה. לפני שבועיים צילמתי קבלה מחנות שקניתי פה בטבריה קצת כלים חד פעמיים. אחרי הורדת המס בממשלה הזאת, הקנייה יצאה זולה מאשר חצי שנה אחורה למשל שקניתי. כתבתי: "צריך לדעת גם לפרגן לממשלת ישראל קנייה קטנה שלי של קצת חד פעמי שעד לפני כמה חודשים ויותר. היום פחות 1.5 הייתה עולה פי ש"ח! יש עוד דרך רבה להורדת 50 מ יוקר המחייה, אבל גם זה משהו". אני מביא דווקא דוגמא ממני, לא כדי חלילה לפאר אותי, אלא לתרגל אצלי ואצל כולם את מידת "הכרת הטוב". אם ממשלה / חבר / ידיד עשה לך טוב, פשוט תפרגן. אל תחפש את "הכובע החסר".
למה? כובע! "לפרגן – לשבח את הזולת, (מילון). להחמיא" מאת: מאיר אוחנה.
הממשלה הזאת וגם קודמתה וגם קודמתה קודמתה וכן על זה הדרך, עשו ועושים דברים טובים למען המדינה. כאשר אפשר וצריך להחמיא, למה לא? אדרבה לפרגן כדי שימשיכו לעשות דברים טובים למען כלל המדינה.
השבוע, נחתם הסכם עם אינטל שהוא מהווה את "ההשקעה הבינלאומית הגדולה ביותר בישראל אי פעם" - דברי רוה"מ ושר האוצר. הסכם בו אינטל תקים מפעל מיליארד דולר בקריית גת. בתמורה 25 בסך המדינה תשתתף בעלות ההקמה בשווי מיליארד דולר ומנגד החברה 3.5 של תגדיל אחוז המס שתעביר למדינה וגם תקלוט אלפי עובדים. בקיצור נראה הסכם . נשמע טוב נכון?! אבל WIN WIN של כבר אחרי כמה שעות מתחילים כל מיני תועמלנים ואנשי מחאה בשמאל לחפש את "הכובע החסר". בעיתון דה מרקר הרימו גבה בכתבה שמתחילה ב"אף שענקית השבבים לא עמדה בהסכם עם ישראל על הקמת מפעל, היא חתמה עתה 2019 מ על הסכם גדול יותר על הקמת מפעל ענק, מיליארד דולר". הם 3.2 ותזכה למענק של
השבוע נזכרתי בבדיחה מוכרת וחשבתי לשתף אותה בטור השבועי. הסיבה, הבדיחה משקפת את המציאות הישראלית בצורה הכי טובה שיש. ישבו האריה והדוב ביער ושיחקו קלפים. "כמה זמן אפשר לשחק בקלפים?", אמר האריה, "זה מתחיל לשעמם. בוא נעשה משהו חדש". "מה נעשה?" שאל הדוב. "בוא נקרא לשפן", השיב האריה, "ונסתלבט עליו. אם יבוא עם כובע, נגיד לו: איך אתה מעז להתייצב בפני מלך החיות בלי להסיר את הכובע ונכסח אותו. אם יבוא בלי כובע, נגיד לו: איך אתה מעז להופיע בגילוי ראש לפני מלך החיות? ונכסח לו את הצורה". "נשמע טוב", אמר הדוב. קראו לשפן. בא השפן, עם או בלי כובע וכמובן כיסחו אותו במכות. כעבור זמן מה, שוב שיחקו הדוב והאריה בקלפים ושוב השתעממו. "בוא נסתלבט על השפן," אמר הדוב "זה היה נחמד בפעם הקודמת!" "ומה נעשה הפעם?" שאל האריה. "נבקש ממנו סיגריה." אמר הדוב. "אם ייתן לנו סיגריה עם פילטר נגיד לו: "איך אתה מעז לתת לנו סיגריה עלובה כזאת". כמובן לאחר מכן נכסח לו את הצורה. אם ייתן לנו סיגריה בלי פילטר נגיד לו: "איך אתה מעז לתת לנו סיגריה שתפגע בבריאות שלנו"? כמובן לאחר מכן נכסח אותו. "נשמע טוב", אמר האריה. קראו לשפן. אלא מה, שמעה הציפור והזהירה את השפן מפני הצפוי לו. התייצב השפן בפני האריה והדוב. "תביא סיגריה, יא שפן!" אמר לו הדוב. הוציא השפן שתי חפיסות סיגריות ושאל: "מה אתם מעדיפים"? סיגריה עם או בלי פילטר?" "למה אתה בלי כובע?" אמרו לו האריה והדוב וכיסחו אותו. מוסר השכל: אם מחפשים אותך, שום דבר לא יעזור.
Made with FlippingBook - Online magazine maker