כוכב הצפון גיליון 2575

חדשות עדכניות באתר האינטרנט החדש www.star10.co.il

דעה

נתקלו שני האחים אחד בשני שלכל אחד יש תבואה להעביר לשני. ברגע שהבינו מה כל אחד עשה. התחבקו באותו מקום ובכו מהתרגשות. במקום הזה של המפגש, בחר שלמה המלך לבנות את בית המקדש. מקום של סמל לאחדות ואהבה. אגב זה מספרים את אותו סיפור שקרה אבל הפוך. אח אחד חשב שלו מגיע יותר כי הוא נשוי עם ילדים והשני חשב שמגיע לו יותר כי הוא רווק. לכן כל אחד לקח מהמחסן של השני חלק מהתבואה עבורו. פתאום נפגשו שניהם וכאשר הבינו מה כל אחד עשה, התחילו לריב מכות. במקום המפגש הזה שבו רבו, החליטו להקים את

הרגש הלאומי "מתי כולם יבינו שכולנו . (מעיין עשור ז"ל) פה אחים"? מאת: מאיר אוחנה.

האמת יש בי קצת חשש לחברה הישראלית שלנו. הגענו בחודשים האחרונים, לתקופה של התססה וקרע בעם שנראה כדרך ללא מוצא. השאלה איך הגענו למצב הזה כיום בחברה הישראלית?

בשבועיים שלא היינו פה, כמות החדשות והידיעות שהתרחשו רק פה בארצנו הקטנה, מעבר לכל פרופורציות. תקציר: מטר של טילים יורט ע"י כיפת ברזל בשלומי שבצפון. בדרום אותו דבר היה באזור שדרות. מנגד צה"ל הפציץ מטרות בשתי חזיתות האויב. חג הפסח היה מלווה באסונות. החל מהפיגוע הקשה בבקעה בו נרצחו שתי אחיות ואימא הי"ד. המשיך באסון הנוראי בערבה בו נספו אח ואחות כאן מעירנו טבריה והעיר טבריה אבילה והמומה. בין לבין עוד עימותים ועוד מחאות ועוד פרובוקציות ועוד קרעים בחברה הישראלית. פסח כבר מאחורינו, השבוע – יום הזיכרון לשואה ולגבורה ומלפנינו ימי הזיכרון לחיילי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה וכמובן למחרת יום העצמאות. ללא ספק אנחנו נמצאים בתקופה של ימים לאומיים לאומה ולחברה הישראלית . מהעבר הרחוק (פסח) אל העבר היותר קרוב ( ימי הזיכרון ועצמאות) וכל זה עם מבט לעתיד. מבט של: "מדינת ישראל- יחסינו לאן ? " האמת יש בי קצת חשש לחברה הישראלית שלנו. הגענו בחודשים האחרונים, לתקופה של התססה וקרע בעם שנראה כדרך ללא מוצא. השאלה איך הגענו למצב הזה כיום בחברה הישראלית? ימים בטיילת בת"א, היה 10 לפני כ פיגוע דריסה בו נרצח תייר איטלקי. במוצא"ש למחרת, ראיתי סרטון קצר מהזירה בו רואים את הרכב הפוך. שוטרים מסביב ועוד זוג במרחק מטרים ספורים, ממשיכים באימון הכושר שלהם כרגיל. הרגע הזה בעצם מבטא הכל. להמשיך בשגרה, דקות ומטרים ספורים מהאירוע בו נרצח אדם ? איפה הרגישות ? עד כמה

אפשר להיות מנותק? אפשר להמשיך את אימון המתיחות עוד מאה מטרים קדימה. אבל לא בצורה הזאת. כאן שורש הבעיה של הקרע בחברה הישראלית והוא שאין רגישות והתחשבות באחרים. לכן ככה גם רופאים מרגישים שהם חייבים להכניס חמץ בפסח למחלקות שלהם, כי למה להתחשב בשאר רופאים וחולים? ככה אפשר להבעיר את איילון ולחסום אותו, כי מה אכפת מאמבולנסים או מסתם אזרחים שרוצים להגיע הביתה? במילים אחרות; ככה לא בונים חברה! ישנו מדרש יפה על שני אחים שעבדו בשדה ביחד. ביום הקציר, חילקו ביניהם את התבואה שווה בשווה. בלילה, האח הנשוי עם ילדים חשב שמגיע יותר לאחיו הרווק כי הוא לבד וכדי שירגיש טוב, החליט לתת לו עוד חלק משלו. באותו זמן, האח הרווק חשב שאחיו הנשוי עם משפחה, מגיע לו יותר. ככה באמצע הלילה

כנסת ישראל. כמובן שהסיפור השני זה חצי הלצה, אבל משני הסיפורים לומדים שכאשר חושבים על השני, רק ככה בונים חברה טובה ובריאה. מנגד, כאשר רק רוצים לקחת מהשני, או להרגיש יותר מהשני ויותר נעלה ממנו, אזי נוצרות מחלוקות וריבים. אם אני מנסה לענות על השאלה של מעיין ז"ל מהפתיח: "מתי כולם יבינו שכולנו פה אחים"? אז התשובה פשוטה. כאשר נרגיש אחד את השני, כאשר נכבד את השני גם אם הוא שונה מאתנו. מעיין ז"ל כתב את זוגות 3 אותו משפט על פוסט של תמונת אחים שנרצחו בפיגועי טרור בחודשיים האחרונים. מי היה מאמין שהוא ואחותו ישלימו רצף רביעי של אחים שנלקחים בטרם עת. כל אותם זוגות אחים מלמדים אותנו - די למלחמת אחים ורק ע"י רגישות וכבוד לזולת, נחזור להיות שבט אחים ואחיות.