כוכב הצפון גיליון 2574
דעה
חדשות עדכניות באתר האינטרנט החדש
ובעצם מבטאת את בסיס הזהות היהודית. בשביל לחדד יותר אשתמש בשני סרטונים קצרים מהתקופה האחרונה. לפני כשבועיים, בחרו מפגינים מהשמאל לעשות צעדה אל בני ברק בעוד שלב במחאתם. תושבי בני ברק הכינו להם עוגות, שתייה, סירי צ'ולנט ענקיים והרבה מוזיקה יהודית חסידית ברחובות. כזאת שאפילו גרמה לדמעות והתרגשות אצל חלק מהמפגינים. בטח נתקלתם בסרטון של אותו מפגין שהחל לדמוע ולשיר את "שלום עליכם" אשר נשמע מהרמקולים ברחובות העיר. הסרטון הזה הוכיח שהניצוץ היהודי קיים בכל יהודי ויהודיה וצריך קצת להתאמץ להוציא אותו. ככה מעוררים רגש יהודי. אבל סרטון כואב אחר, היה דווקא בזמן הפגנת הימין בירושלים עיר הבירה. בסרטון רואים נערה צעירה ימנית שבאה להפגנה ורואה שתי נשים מבוגרות מעל ואומרת להן "אחים אנחנו". אותן 80 גיל מבוגרות בהתנשאות אליטיסטית משיבות לה "לא לא ממש לא! אל תקללי אותי אני לא אחות שלך". ללא ספק, סרטון כואב ועצוב. הרבי מליובאוויטש זצ"ל (השבוע מלאו שנה להולדתו), הסביר שבדור 121 שלנו יש גם "בן חמישי" בהגדה. בן, שבניגוד לשאר הבנים, לא מגיע בכלל לליל הסדר. הוא נראה מרוחק שאפילו אינו חש צורך לבוא ולהשתתף בליל הסדר. המשימה היא למצוא את אותו "בן חמישי" ולהזכיר לו ולדומים כמותו שהם בנים לעם ישראל. המשימה היום מעבר לאותה "הידברות" (גם לשון דיבור) בבית הנשיא. לדעת ולהזכיר לכולנו את יסוד החיבור של עם ישראל למדינת ישראל דרך הזהות היהודית. ברגע שכל החלקים בחברה הישראלית יבינו את זה, נדע שאנחנו בדרך הנכונה לחברה ישראלית טובה, בריאה וחזקה!
סדר פה סח! לחג הפסח המשלב עבר, הווה ועתיד מאיר אוחנה. מאת:
אדם שהוא בן חורין / אדון לעצמו, שואל שאלות. בניגוד לעבד או לאותם "עבדים היינו במצרים" שלא חשבו בכלל לשאול שאלות.
הבאים את אשר קרה במצרים. איך בעצם התחלנו כעם ישראל. במילים אחרות; בפסח מחברים את הדור הבא לסיפור של הדור ההוא וזאת כדי להבין שכולנו חוליה ועוד חוליה מתוך שרשרת לאומית. סיפור יציאת מצרים יש בו הרבה מן המשותף, מהסיפור של עצמאות מדינת שנה. 75 ישראל לפני שנה, יצאנו מעבדות 3300 כמו אז לפני כ לחירות ואל המדבר ומשם לארץ שנה יצאנו 75 המובטחת. ככה לפני שנות גלות, בחזרה להקים מדינה 2000 מ כאן בארץ ישראל. הוקמה כמו 1948 מדינת ישראל בשנת 24 ביציאת מצרים - בחיפזון, במהרה. שעות אחרי הכרזת המדינה, כבר התחילה מלחמה עם צבאות ערב. לאחר הניצחון הגדול, המשיכו גלי עלייה ממדינות שונות ומארבע כנפות תבל אל מדינה אחת צעירה, בה ביקשו לגור יחדיו כל הזרמים וכל התרבויות. ככה בעצם נוצר מחדש עם ישראל בארצו. אבל בעצם מכל אותו "קיבוץ גלויות" נוצרו גם פערים חברתיים וכלכליים, שלאחרונה אנחנו נחשפים שהם מביאים לפיצול וקרע בחברה הישראלית. שורש המחאות זה לא באמת רפורמה משפטית כזאת או אחרת. אלא היא שורשית יותר
בהגדה של פסח שנקרא השבוע סביב שולחן הסדר, אנחנו נקרא על "ארבעת הבנים". אותם בנים בהגדה, מייצגים ארבעה טיפוסים בחברה שלנו. לכל אחד מהבנים צריך להקשיב לשאלות שלו וגם אם הוא לא שואל, צריך להשיב במקומו לפי שפתו והבנתו. בכלל, בהגדה של פסח יש הרבה עניין סביב שאלות ויש חשיבות לעשות דברים שיעוררו שאלות. באמצעות שאילת השאלות ככה מבטאים חירות. אדם שהוא בן חורין / אדון לעצמו, שואל שאלות. בניגוד לעבד או לאותם "עבדים היינו במצרים" שלא חשבו בכלל לשאול שאלות. למעשה, פסח נקרא גם "חג החירות" וכל ליל הסדר מבטא את אותה חירות. לפני אותה חירות, היה השעבוד במצרים. תחילת השעבוד במצרים דווקא הגיע מתוך דיבור. פרעה מלך מצרים התחיל לשעבד את היהודים ב"עבודת פרך". אחד ההסברים הוא בפה רך. כלומר: בהתחלה דיבר אליהם יפה ומשך אותם בלשונו לבוא ולעבוד מרצון. בהמשך זה כבר הפך לעבדות, רודנות ושיעבוד. התיקון של הדיבור מגיע בליל הסדר דרך המצווה הכי חשובה שהיא "והגדת לבנך". גם היא נעשית דרך הדיבור, לבוא ולספר לדורות
יותר חדשות, יותר עיניין, יום יום, שעה שעה באתר האינטרנט החדש של "כוכב הצפון"
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online