כוכב הצפון גיליון 2574

דעה

חדשות עדכניות באתר האינטרנט החדש

מטופלות נוספות כי ישנה "סבירות נמוכה אך קיימת" לקשר גנטי בינן לבין התינוקת מטופלות סה"כ שלגביהן 36 מתוך 22 ) הייתה "חפיפה כלשהי" בין שלבי הטיפול בהן לשלבי הטיפול באם היולדת(. בעקבות כך, חלק מהמטופלות הנוספות הגישו תביעה לבית-המשפט לענייני משפחה. בתביעתם דרשו לבצע בדיקה גנטית לקשרי משפחה בינם לבין התינוקת )היו תביעות שונות(. האם היולדת ובן-זוגה, התנגדו לביצוע הבדיקות, אלא שבית משפט לענייני משפחה קיבל את בקשתן של חלק מהמטופלות לביצוע בדיקה גנטית תוך שקבע בין היתר כי "נקלעו בעל כורחם למצב הכאוטי שנוצר, וכי אי-הוודאות גורמת להם לסבל אנושי רב". האם היולדת ובן זוגה ערערו לבית-המשפט המחוזי; אלא שבית-המשפט המחוזי גם הוא, קבע כי יש לבצע בדיקות גנטיות. האם היולדת ובן-זוגה הגישו בקשת רשות ערעור לבית-המשפט העליון. כאמור, לאחרונה, קיבל בית-משפט עליון את ערעור האם היולדת ובן זוגה והורה על ביטול פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי תוך שקבע כי אין לכפות על האם היולדת ובן זוגה ביצוע בדיקות גנטיות )בדעת רוב של כב' הש' ע' גרוסקופף ו-א' שטיין, נגד דעת המיעוט של כב' הש' ד' ברק-ארז(. את דעת הרוב בפסק-דינו של בית-משפט עליון ביססו מספר נימוקים מרכזיים. ו לחוק מידע 28 ראשית, יש לציין כי סעיף גנטי מאפשר ביצוע בדיקה ללא הסכמת הנבדק בכפוף להתקיימותם של מספר תנאים, כשאחד מהם הוא אם בית המשפט שוכנע כי יש סיכוי סביר לנכונות טענות המבקש לבצע בדיקה גנטית בדבר קשרי המשפחה הנטענים. ובכן, בפרשת אסותא, קבע בית-משפט עליון בפסק-דינו כי לא קיים סיכוי גבוה ל"זיקה גנטית" בין המטופלות שדרשו לבצע בדיקות גנטיות לבין התינוקת. בית-משפט עליון קבע כי

פרשת אסותא והעוברים: בית-משפט עליון קיבל ערעורה של האם היולדת ודחה בקשה לביצוע בדיקות גנטיות לצורך הוכחת קשרי משפחה לתינוקת ד"ר ליאור ברוך, עו"ד מאת:

להריונה של האם היולדת, נתגלה מום בליבה של העוברית. 28 בשבוע ה בעקבות כך, נערכה בדיקת מי שפיר הכוללת בדיקה גנטית, שבה התברר לראשונה כי לא קיימת התאמה גנטית בין העוברית לבין האם היולדת ובן זוגה.

הרתה אלמונית )להלן: 2022 במהלך שנת האם היולדת( בהליך של הפריה חוץ גופית שנערך בבית-החולים אסותא )להלן: להריונה 28 בית-החולים(. בשבוע ה של האם היולדת, נתגלה מום בליבה של העוברית. בעקבות כך, נערכה בדיקת מי שפיר הכוללת בדיקה גנטית, שבה התברר לראשונה כי לא קיימת התאמה גנטית בין העוברית לבין האם היולדת ובן זוגה. כלומר, נתגלה כי העוברית שהתפתחה ברחמה של האם היולדת, הורתה בזרע וביצית של אב ואם גנטיים אחרים. בעקבות הגילוי, הקים בית-החולים בתיאום עם משרד הבריאות צוות בדיקה. בבירור שבמהלכו, בין היתר, הוצלבו שלבים שונים של הליכי ההפריה החוץ-גופית של האם היולדת לשלבים של מטופלות אחרות שעברו הליכים דומים, נמצאה מטופלת מסוימת מבין כלל המטופלות, שלגביה קיימת הסבירות הגבוהה ביותר להימצאות קשר גנטי לעוברית. בית החולים הגיש אפוא בקשה לבית המשפט לענייני משפחה, במסגרתה עתר לביצוע בדיקת קשרי משפחה על דרך של בדיקת רקמות בין העוברית לבין האם היולדת ובן זוגה, שמצדם – התנגדו לביצוע הבדיקה. בית המשפט לענייני משפחה קיבל את בקשת בית-החולים והורה על ביצוע בדיקת רקמות. האם היולדת ובן זוגה ערערו לבית-המשפט המחוזי, שדחה את הערעור והורה על ביצוע בדיקה גנטית. בהמשך לכך, נערכה הבדיקה הגנטית ונמצא כי אין קשר גנטי בין האם היולדת ובן זוגה לבין העוברית. נולדה התינוקת. 26.10.2022 בינתיים, ביום בשל מצבה הרפואי המורכב, היא עברה ניתוח לב פתוח, שלאחריו 20.11.2022 ביום הייתה מאושפזת מספר ימים. האם היולדת ובן זוגה מצדם, גידלו את התינוקת מרגע

לידתה ורשומים במרשם האוכלוסין כהוריה. משפורסמו תוצאות הבדיקה הגנטית, הקים בית החולים צוות בדיקה נוסף על מנת לנסות, בשנית, לאתר את מקור הטעות. כמו כן מינה בית החולים, בתיאום עם משרד הבריאות, את פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל המרכז הרפואי תל-אביב איכילוב, כיועץ חיצוני ובלתי תלוי לבחינת האירוע. 22 בסופה של הבדיקה הנוספת הודיעו ל

2574 | 5.4.23 | י״ד ניסן תשפ״ג | כוכב הצפון | 74