2570 כוכב הצפון גיליון

co.il. www.star10

חינוך

חדשות עדכניות באתר האינטרנט החדש

ומשוחח באופן אישי על בסיס יומיומי, עם גל הולך וגדל של מתלבטים או יוזמים של סירוב לשירות מילואים, חלקם הגדול בוגרי מכינות ושנות שירות*. סירוב היא אופציה שיש להפעילה רק כקו הגנה אחרון כשכלו כל הקצים, ואנו איננו נמצאים במקום הזה. לגיטימציה לשימוש בשירות הצבאי לטובת מרי אזרחי, שלא כקו הגנה אחרון, תחזור כבומרנג לרבים משוקלי הסירוב הנוכחי. למעשה היא תאיין את היכולת של ישראל כמדינה לאכוף או לקיים החלטות ממשלתיות מהותיות (דוגמת "ההתנתקות") בעתיד. טענה נוספת מביא זמיר מדבריו של יגאל אלון "משטרים טוטליטאריים מתחילים להתהוות כאשר אנשי צבא מתחילים

לסבור כי הם ראויים לעם טוב יותר ולפחות למשטר טוב יותר, שהם, כמובן, מזהים אותו עם עצמם", כאשר לדבריו הזהיר אלון "כי *יש מידה של התנשאות ואכיפה בלתי דמוקרטית בכל ניצול של מעמד הצבאי לכפיית עמדה פוליטית*" "אני מפציר בכם חברות וחברים, לא לערב במחאה הנוכחית, בשלב הזה של המחלוקת הציבורית, את השירות בצה"ל ואת הלגיטימיות שלו. סירוב בזמן הזה יסכן את החירות והריבונות שלנו כמדינה וכעם*, חירות וריבונות שרבים וטובים מסרו חייהם בגופם ובנפשם כדי להבטיחן, מאז שבנו להקים כאן בית ומולדת. לא זו העת, לא זו הדרך!" מסכם זמיר.

"אל תסרבו"

קורא דני זמיר, מי שהיה במשך שנים יו"ר מועצת המכינות הקדם צבאיות ומייסדה וכיום מנכ"ל בית יגאל אלון במכתב לעשרות אלפי בוגרי מכינות "אל תסרבו, הקריאה לסירוב גורף לשירות במילואים היא סיכון קיומי שאסור להקל בו ראש" במכתב שמפרסם הבוקר – י"ב באדר, לפטירתו של יגאל אלון, 43 יום השנה ה - כותב זמיר לבוגרי המכינות ושנות השירות "בשבועות האחרונים אני מתמודד

איך ללמד מיומנויות חברתיות ולא לאמר "זה מה יש"

ph.d דר' רבקה מרום

מטיבה לסביבה, מגיע ממקום שהסביבה לא האירה לו פנים. שהוא נפגע. הוא לא חווה תקשורת בונה איתה ואיבד את האמון בה. מוקד הטיפול בגישה ההתנהגותית- קוגניטיבית הוא זיהוי המחשבות האוטומטיות הנובעות מהאמונות הבסיסיות הסכמות של האדם לגבי עצמו, האחרים, העולם והעתיד (בק, .) 1976 ולכן, אל לנו לקבל התנהגות של ילד, אדם בכל גיל כ"זה מה יש" או "ככה הוא". המחשבות האוטומטיות מאופיינות בזרם של מחשבות ספונטניות הצצות ללא שליטה, ללא הרהור מעמיק או חשיבה שקולה. אימון בזיהוי המחשבות האוטומטיות שחולפות במוחנו ואנו נוטים להתייחס אליהן כנכונות, יאפשר מודעות גבוהה יותר וחוויית שליטה גדולה יותר .) 2011 באופן שמרגישים ופועלים (בק, ולכן, כשאנו פוגשים התנהגות חריגה של ילד/אדם מבוגר חשוב שנעשה להכיר ולהבין מה הם גופי הידע אשר משפיעים על קידוד המידע, הבנתו ושליפתו. שהרי התוכן והארגון של סכמות משתנה אצל .) 2008 אדם בהתאם להתנסויותיו (ברלאו, תנו לאדם מולכם מקום להסביר. לשתף מה חווה לפני, מהיכן לקח את ההתנהגות

מיומנויות חברתיות הן שם כולל למגוון של יכולות, כלים או כישורים שמשפיעים על ההתנהגות שלנו עם אחרים ועל האינטראקציה שלנו עם אנשים. מאפשר להשתתף בקבוצות חברתיות, לנתב את האינטראקציות לכיוונים שונים, להביע עצמנו בפני החברה. ליצירת קשרים חברתיים יש צורך במיומנויות. באמצעות הקשרים החברתיים הילדים חווים הנאה, משחק, קירבה, תמיכה, אכפתיות, התחלקות, התמודדות עם תסכול, הבעת רגשות, הבנת רגשות של האחר. מרבית הילדים עם בעיות התנהגות הם עם קשיים חברתיים. הקושי החברתי נובע מהיסטוריית למידה של הילדים. כיצד הטמיע הילד פתרון לבעיית התנהגות מסוימת בחייו הקצרים. יש לנו מחשבות אוטומטיות, רגשות אוטומטיים והתנהגות אוטומטית, שחוזרים על עצמם שוב ושוב ואנחנו בתוך מעגל קבוע של תקשורת לא יעילה שמהווה את מערכת היחסים ביננו לבין החברה בה אנו חיים. חשוב שנדע לאין אדם בעולם שבאמת המטרה שלו להרע, להפריע, להכשיל באה ממקום שטוב לו, שנעים לו, שהחיים מאירים לו פנים. אדם מגיל צעיר ועד בכלל שנוטה להתנהגות פרועה ולא

הלא נאותה הזו, שאותה כנראה מצא בעבר כמטיבה אתו. לקליניקה שלי הגיע ילד שחווה התעללות והתקשה שלא לפתור בעיות שלא באמצעות השפלה ואלימות. ילד שמעולם לא שמעו אותו והצליח לקבל מקום לרגשות שלו, לא יצליח להביע רגשות ולהאמין שמשהו אכן מעוניין לשמוע אותו. זה הזמן והמקום לעצור. להיות עם האדם ולהבין את הפרשנות שלו למה שאנחנו רואים כהתנהגות חריגה. להקנות הרגלים חדשים להתנהלות חברתית. להשיב לו את האמון בחברה. לבחון כיצד הוא קולט באמצעות החושים שלו, מעבד ופולט את העיבוד, כיצד הוא מארגן ומגיב מול האירוע שהתקיים. לאחר שעשינו עבודה על שינוי דפוסי החשיבה שקיבלו עיוות, היום הילד מוקף בחברים ונהנה מהצלחות לימודיות.

מנתחת ph.d דר' רבקה מרום התנהגות, יועצת חינוכית ומאמנת אישית למען הסר ספק, דר' מרום אינה עוסקת ברפואה