כוכב הצפון גיליון 2546

חדשות עדכניות באתר האינטרנט החדש www.star10.co.il

דעה

יכלה להעיד רחל המשוררת שהחברה הקיבוצית קרה מתנכרת מתנשאת ורעת לב את סיפורה של רחל המשוררת פגשתי בעבודה שעשה בני עת סיים את לימודי בית ירח. השבוע קראתי אותה הזדעזעתי, נדהמתי אבל לא הופתעתי שהרי בשנים האחרונות הצטלבו דרכיי עם החברה הקיבוצית בעמק הירדן

"את חולה ואנחנו בריאים ולכן את צריכה לעזוב"! א' 27 השימוש בצילום הינו לפי סעיף לחוק זכויות יוצרים

חיים חליוה |

מה שרחל לא שיערה במותה, הוא שגם בלי שיונצח שמה בבת או נכדה, שגם הם ברי חלוף, מילות שיריה יונצחו לעד וגם שמה שמצא את כינויו בספרות העברית כ"רחל המשוררת". החברה הקיבוצית ואנשי קיבוץ דגניה הם אלו שסילקו את רחל המשוררת מקיבוץ דגניה. זה יכול היה בקלות לקרות בכל קיבוץ בעמק הירדן באותם ימים כי זו אופייה של החברה הקיבוצית ובמיוחד אנשי דגניה. אבל ראו איזה חברה מעוותת זו החברה הקיבוצית של אז. אז הם סילקו. וכיום אין קיבוצניק בעמק הירדן שלא מתפאר ברחל המשוררת הקבורה כאן אצלנו בבית העלמין בכנרת לרגלי הכנרת והם אפילו לא לרגע מנצלים, מבקשים סליחה, אינם מדברים על זה, שמא חלילה לא יקרה שוב כזה, לא ולא הם לא למדו הם ממשיכים בשלהם בדיוק כמו אז עם רחל המשוררת רק באופן אחר שונה אך במהותו זהה לחלוטין. ואכן, יום יבוא והכל יטפח להם בפרצוף, בדיוק כמו סילוקה של רחל המשוררת ששיריה ולא מעשיה או מחלתה הם שדיברו או מחו ניצחו את כל קיבוצי עמק הירדן ואנשיה על דעותיהם והתנהלותם המעוררת גועל באותם ימים ולצערי גם היום ישנם עוד כאלו. רחל המשוררת בקשתך במילות השיר "תקראי נא בשמי לבתך הקטנה" הם אשר ישאירו אותך לנצח דרך שירייך שלעולם יהדהדו בארץ ישראל בזכותך ולא בזכות אנשי קיבוץ דגניה שבעמק הירדן שגירשו אותך בעת צרה וחולי. מומלץ לקרוא את שכתוב בוויקיפדיה על רחל המשוררת ובכלל אצל ד"ר גוגל ללמוד על פועלה וסבלה.

רחל בלובשטיין או בשם עטה "רחל" או כינויה הידוע "רחל המשוררת" נולדה ברוסיה, אביה נישא בשנית לאמה שהייתה שנה ובסופו של דבר 20 צעירה ממנו ב נפטרה בעוד רחל צעירה בימים, משחפת. בהחלטה גורלית ששינתה את חייה יצאה להשתלמות בצרפת בתחום החקלאות ומשם לביקור משפחתה ברוסיה, שם התעכבה כדי לעזור לילדים פליטים יהודים, על רקע פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בתקופה זו חלתה במחלת השחפת. כאשר חזרה רחל לארץ, שבה אל הכנרת, מושא אהבתה לקבוצת דגניה, שם הייתה פעילה בתחום התרבות ועבדה בעיקר עם ילדי הקבוצה. לאחר זמן מה התגלו אצל רחל סימני מחלת השחפת. מכאן, החל עבורה מסע סיום חייה בבדידות נוראית ותחושה של בגידה מצד חבריה ומכריה. רחל גורשה מדגניה בהחלטה יזומה של אחד החברים שתמכו בה חברים אחרים בקיבוץ. בשתיקה: "את חולה ואנחנו בריאים ולכן את צריכה לעזוב"!. ביום עזיבתה רבים מחבריה הלכו לעבוד בשדות כדי להימנע מהפרידה )כמה אופייני לחברה הקיבוצית(. חלק התביישו בהחלטה. מכאן נדדה רחל ברחבי הארץ, התפרנסה מכתיבת שירים בעיתון "דבר" וקצבה חודשית שירשה בלבד 40 מאביה ומתה ערירית בהיותה בת ללא כל איש שהכירה עמה! אם יש דבר שניתן ללמוד בין מילות השיר על דמותה של רחל הוא הקושי למות בודדה. הצורך שיציבו עבורה יד )מצבה( הקושי לעבור לעד )לעבור בלי שיזכרו אותה( להשאיר את שיריה יתומים )שישי היתום( ובד בבד עם הקושי הנפשי העמוק של כל אלו, הצורך להחזיק בתקווה שזה אינו הסוף – "זה חוטי שנתק, ישזר אל בתה, נכדתה – למרחק".

את סיפורה של רחל המשוררת פגשתי בעבודה שעשה בני עת סיים את לימודי בית ירח. השבוע קראתי אותה הזדעזעתי, נדהמתי אבל לא הופתעתי שהרי בשנים האחרונות הצטלבו דרכיי עם החברה הקיבוצית בעמק הירדן. נראה שכבר אז בשנות השלושים והארבעים החברה הקיבוצית הייתה קרה, מתנכרת, מתנשאת, גובלת ברוע לב, כזו שיודעת איך לזקוף לזכותה קרדיט לניצחון. ולזיכרון, יש רק זיכרון סלקטיבי שמתחיל ברוע לב של חבר מקיבוץ דגניה וחברים שנטשו את רחל המשוררת ברגע של צרה של חולי וקושי עת סילקו אותה מהקיבוץ בשל מחלה וכך "את חולה ואנחנו בריאים ולכן אמרו לה: את צריכה לעזוב"! את ההיסטוריה הזו הקיבוצניקים כהרגלם יטאטו מתחת לשטיח כאילו לא היה כהרגלם כאילו אותו "חבר" לעת צרה מקיבוץ דגניה לפתע לא היה ולא נשמע. מזעזעת המחשבה. כך כתבה בשירה "תקראי נא בשמי לבתך הקטנה" / רחל בלובשטיין ומי שמוכרת לימים אצל כל ילד ותלמיד רחל המשוררת שכיום הקיבוצניקים מייחסים להם את רחל המשוררת ואת סילוקה הם פשוט מוחקים מהזיכרון של הציבור ואפילו של התלמידים שלומדים את שירייה וחייה. הדחף לא להישאר לבד אפילו אחרי . השיר "קראי נא בשמי לבתך הקטנה" מותך עוסק בדחפו של אדם לשמור ולהנציח את דמותו, את הרצון להזכיר את פועלו בחייו, את נגיעתו בליבם של רבים אחרים. "קראי נא בשמי לבתך הקטנה" הוא שיר שכתבה רחל העוסק במותה ורצונה לקבל באמצעות בקשת מישהי שזהותה אינה ידועה לקרוא לבתה על שמה, המשכיות.

9 | 2546 | 9.9.22 | י״ג אלול תשפ״ב | כוכב הצפון