כוכב הצפון גיליון 2538

חדשות עדכניות באתר האינטרנט החדש www.star10.co.il

דעה

עם הידיים שאין להם סיכוי... "בחיים לא תצאו מכאן..." אחד הצפרדעים שמע בעצתם של הצפרדעים, אפסו כוחותיו, הוא פשוט נכנע ומת בקרקעית הבור. הצפרדע השני, לא ויתר, הוא ניסה והמשיך בכל כוחו בשעה שהצפרדעים מסמנים לו בתנועות וצועקים מפתח הבור "חבל על המאמץ... אין לך שום סיכוי בעולם...". "הפסק את המאמץ והסבל שלך, ופשוט תמות". בכל זאת הצפרדע המשיך לנסות, הוא קפץ אפילו חזק יותר... ובסופו של דבר, הוא נתן ניתור כזה חזק שהצליח לצאת החוצה מהבור כשהוא יצא החוצה, שאלו אותו חבריו הצפרדעים: "איך עשית את זה? הבור היה ממש עמוק..." בשפת הסימנים הסביר להם הצפרדע הזה כי הוא חירש... הוא לא שמע מה אומרים לו, ובטעות פירש את קריאותיהם הנרגשות כמילות עידוד. מוסר השכל, בלשוננו יש את הכוח לחיים ויש את הכוח להרוג ומילים הרסניות למי שנמצא למטה לא יעלו אותו למעלה. לכם תושבי העיר אני אומר, אין זה משנה מי המתמודד המועדף עליכם, תתמכו, תעודדו, הכניסו בו אנרגיות חיוביות של אמונה בשינוי וזה יקרה מהר יותר משחשבתם. שבת שלום.

עו"ד מאיר אלמקייס טור דעה: המתמודד לראשות העיר

"כוחו של עידוד"

מאז

האם נוותר על עתיד ילדנו? האם העיר נדונה לכליה? התשובה מאוד פשוטה, לא ולא ועוד פעם לא. רק עם אמונה, כח רצון, חזון, תעוזה ועשייה נקייה מאינטרסים נוכל לשנות את המציאות של העיר. אולם ללא עידוד, ללא תמיכה ודחיפה מצד התושבים לא נצליח זה מזכיר לי עוד אחד מהמשלים ששמעתי בצעירותי ומהם למדתי את עובדות החיים וכיצד מתמודדים עם קושי. להקה של צפרדעים טיילו להם ביער, לפתע נפלו שני צפרדעים לתוך בור עמוק מאוד. כל שאר הצפרדעים התגודדו יחד סביב הבור. כשהם ראו עד כמה הבור עמוק הם צעקו לצפרדעים שנפלו: "חבר'ה, אין לכם שום סיכוי שתצאו מכאן בחיים... אתם נחשבים כבר למתים... חבל לכם בכלל להתאמץ!" לצפרדעים שנפלו לא היה שום חשק לוותר על חייהם בכזאת קלות. שני הצפרדעים התעלמו מהצעקות והסימנים של חבריהם מלמעלה וניסו לקפוץ החוצה בכל כוחם, בשעה שהצפרדעים שמחוץ לבור ממשיכים לצעוק להם ולסמן להם בכל מיני דרכים

הכרזתי לפני מספר חודשים על ההחלטה להתמודד על ראשות

העיר טבריה אין תושב או תושבת שפגשתי במסגרת כזאת או אחרת שלא שאלו אותי את אותן שאלות שמהן עולה ייאוש גדול, יש מהם שאני מצליח לנטוע בהם תקווה ויש כאלה שכבר איבדו אותה ולכולם, אבל לכולם יש את אותו ייאוש. חלק אומרים שמרוב שהבור עמוק אי אפשר לצאת ממנו, חלק טוענים ובצדק, לילדים שלנו אין פה עתיד ולכן הם מדרבנים אותם לעזוב לערים ששם יש עתיד ורוד יותר, יש שאמרו שהעיר התחרדה ולכן לחילוניים אין פה עתיד )לא מסכים עם התזה הזאת( ויש אשר מקשים יותר וטוענים שאין תיירות, אין השכלה, אין עבודה וכבר הרימו ידיים. אבל יש גם כאלה שעושים זאת רק ממקום קנטרני, קטנוני ואגוצנטרי, רק על מנת לכבות את יצר ההתלהבות מהעשייה ומהרצון לשנות. גם לסוג הזה של המייאשים יש לי תשובות ושאלות. אני שואל ומשיב באותה נשימה לכל אותם מיואשים ומייאשים, האם הרמנו ידיים? דור העתיד ובני הנוער הם כל מה שיש לנו. לכן, מחובתנו כתקשורת להפיץ מעשים חיוביים אליהם אנו נחשפים ושהגיעו מבני הנוער במוסדות החינוך בעיר. והכי חשוב לתת להם את הכבוד המגיע לתלמידים אלו שעשו מסלול ארוך וקשה כדי לנפץ את תקרת הזכוכית ולהגיע למקומות של קידום והצלחה. באירוע שנערך במסגרת יחידת הנוער העירונית, הוענקו אותות הוקרה לנוער פורץ דרך שעברו דרך משמעותית. ליחן עמוס - ביה״ס מחט ברנקו וייס בטבריה, פורצת דרך בחרה להצטלם עם צוות מורי מחט ברנקו-וייס. גאווה גדולה למחט ברנקו וייס בהנהלת אלה פלאק. למי למי יש יותר כבוד שר יהורם גאון...

אשמח לקבל את תגובתכם ELMAKIYAS.LAWYER@GMAIL.COM

צרו קשר

תוכן העניינים

דפים ממוזערים

דאבל קליק להגדלת מסך