כוכב הצפון גיליון 2523

חינוך

אם כך, אז כיצד נדע מה תואם לגילם ומהי הרמה ההתפתחותית שלהם? ככל שההורים בעלי מודעות רגשית גבוהה יותר, כך הם ינסו לשמור יותר על הילדים, מתוך תפיסה שנפשם של ילדים רכה וצומחת, ואינה יכולה להכיל תכנים קשים או מפרקים מדי. ישנם גם הורים עם מודעות רגשית גבוהה, שגישתם ההורית והחינוכית היא כזאת שחשוב לשתף את הילדים בקשיים ולתת להם אחריות בבית. גישה שנובעת מתפיסה הורית שרואה חשיבות במעורבות הילדים ומאמינה שכך יתפתחו טוב יותר מבחינה תפקודית ורגשית. אישיותו של הילד והכוחות שלו מכתיבים פעמים רבות עד כמה ההורים יגוננו עליו, כי על ילדים רגישים ישנה נטייה הורית לגונן יותר מאשר על ילדים שההורים תופסים כבעלי חוסן נפשי. אומר שזה "הביצה או התרנגולת". האם הגנת היתר שלנו לא מאפשרת לילדים שלנו לחזק את חוסנם הנפשי? ילדים שמטבעם מפגינים יותר חוסן ויכולת התמודדות הם ילדים שנקלעים למצבים שדורשים חוסן נפשי והם מקבלים מיומנות זאת באימון טבעי, וישנם לעומתם ילדים רגישים וחרדים יותר הם אלו שלמעשה אינם מצוידים בארגז כלים שיחזק אותם. הילדים שמתעניינים מיוזמתם ולוקחים אחריות הם הילדים שמקבלים מודלינג מההורים, שאינם מתעלמים מהקשיים ואינם מתמקדים בענייניהם כדי להגן על עצמם, מכיוון שהם חוששים מכאב או התפרקות אם יהיו מעורבים. הילדים שלנו זקוקים לאמונה שלנו בהם כחזקים וכחלק מהכוח שיניע לצאת מכל קושי. ביחד. זו המילה המחזקת. ילדים שההורים לא מקיימים איתם שיח על הקשיים בבית יכולים גם לא לפתח יכולות התמודדות עם קשיים ומשברים ולצמוח כילדים עם נפש עדינה ושבירה מדי. חשוב לתת לילדים מידע ענייני על המצב, להתמקד בעוגנים שיש למשפחה ובתקווה שהדברים יסתדרו. אפשר לספר להם מהן דרכי ההתמודדות ולתת להם משימה קטנה )ולא תובענית מדי( שיכולה לעזור למשפחה. גם כשהמצב בבית מאתגר, הילדים צריכים לחוות את הוריהם כמי שמתמודדים, מחפשים פתרונות ובעיקר - שומרים עליהם.

האם נכון או לא נכון לשתף את הילדים בטראומה שאמא / אבא עוברים? או עד כמה לשתף את הילדים בקשיים בכלל בבית? המצב הכלכלי, הדאגות לעתיד והחששות לבריאות - האם לספר לילדים מה עובר עלינו או שאולי עדיף "לשמור" עליהם כדי למנוע כאב? האם זה רק ילחיץ את הילדים ויעורר בהם תחושת חרדה, או שזה דווקא ייתן מילים לדברים שהם ממילא מרגישים ויגייס אותם לעזור, מה שייתן להם תחושת שליטה מסוימת במצב? כדאי למצוא פשרה ולשתף את הילדים באופן מווסת ומתוכנן ולא באופן סוער, דרמטי וספונטני, כדי שיקבלו מההורים מידע שתואם לגילם ולרמה ההתפתחותית שלהם. השיח צריך להיעשות תוך מחשבה על מה הילדים יכולים בגילם להכיל ומה לא. שניהם מראים בדיוק את אותו הזמן. בין אם אנו נוהגים במכונית בשווי - 2000$ , או במכונית בשווי 150,000$ הדרך והמרחק זהים ואנו מגיעים לאותו יעד. 300 אם אנו שותים בקבוק יין בשווי , נהיה שתויים באותה 10$ דולר או בשווי המידה. חמש עובדות בלתי ניתנות להכחשה: . אל תחנך את ילדיך להיות עשירים. 1

דר' רבקה ph.d מרום

האם לשתף את הילדים בקושי שעבר ההורה?

ראיינתי בתוכנית הרדיו שלי "הכוונה וייעוץ עם דר' מרום", המשודרת מדי יום שני ברדיו קול הגולן את נורית בורגר ינאי שהיא מלווה אימהות שעברו "לידה שקטה". אחד הדברים הקשים בסיפור שהן מרגישות בודדות. לבד במערכה. נשאלה השאלה

מסר חשוב!

חנך אותם להיות מאושרים! - אז כשיגדלו הם יידעו את ערך הדברים ולא את מחירם. . אכול את האוכל שלך 2 כתרופה, אחרת תצטרך לאכול את התרופה שלך כמזון. . מי שאוהב אותך לעולם לא 3 יעזוב אותך, גם אם יש לו סיבות לוותר. 100

סטיב ג'ובס ממציא האייפון נפטר כשהוא מיליארדר. הוא נפטר מיליארד 7 והותיר אחריו הון של מסרטן הלבלב. 56 דולר. בגיל והנה כמה ממילותיו האחרונות ... "ברגע זה, שוכב על המיטה, חולה וזוכר את כל חיי, אני מבין שכל ההכרה והעושר

הוא תמיד ימצא סיבה אחת להחזיק מעמד. . יש הבדל 4 גדול בין להיות אדם לבין להיות בן אדם. . אם אתה 5 רוצה ללכת מהר - לך לבד! אבל אם אתה רוצה ללכת רחוק - לך ביחד. חוכמה עם שכזו מאוד קשה להתווכח.

שיש לי הם חסרי משמעות, לנוכח המוות הקרב. אתה יכול לשכור מישהו שיסיע לך את המכונית, להרוויח כסף עבורך - אבל אתה לא יכול לשכור מישהו

שיישא את המחלה עבורך. ככל שאנו מתבגרים אנו חכמים יותר. אנחנו מבינים לאט לאט שכשהשעון - $300 או $30 שווה

ph.d דר' רבקה מרום מנתחת התנהגות, יועצת חינוכית ומאמנת אישית למען הסר ספק, דר' מרום אינה עוסקת ברפואה.

צרו קשר

תוכן העניינים

דפים ממוזערים

דאבל קליק להגדלת מסך