כוכב הצפון גיליון 2508
משפטים
צילום: אורן בן חקון | תמונת אילוסטרציה
הפתרון לבעיית בחירת השופטים לעליון הוא הגדלת מספרם
מוקדם לדעת כיצד ייפתר המשבר הנוכחי. בהיעדר רפורמה מהותית, הגדלת מספר השופטים הוא פתרון הגיוני וסביר - ומשום כך ברור מדוע יתנגדו לו שופטי העליון.
שבעה שופטים ובניו זילנד שישה שופטים בלבד(. הסיבה לכך שבמדינות אלה ניתן להסתפק במספר כה צנוע של שופטים בעליון, היא שהגישה לבתי משפט אלה מוגבלת. אפשרות הפנייה הישירה אליהם כמעט שאיננה קיימת, ורובם המכריע של המשפטים מסתיימים בערכאות קודמות, כשערעור לעליון אפשרי רק אם ניתנה לכך רשות מיוחדת. התוצאה היא שהם עוסקים במספר צנוע בלבד של תיקים עקרוניים. העליון הישראלי הוא שונה. כאמור, הוא הוקם קודם כל כבית משפט לערעורים, והערעור אליו מהמחוזי הוא בזכות. נוסף על כך, הלהט לטפל בכל נושא, שפיט ושאינו שפיט, גרם לו לבטל את הדרישה שהייתה נהוגה בעבר והקיימת במדינות שאליהן הוא חפץ להשוות את עצמו, שלפיה נדרשת זכות עמידה, כלומר אינטרס אישי, כדי לעתור לבג"ץ. התוצאה היא שהעליון הישראלי הפך את עצמו לשעטנז מוזר. הוא נותר בית משפט לערעורים, שהרי לכך בכלל נוצר, ותחום זה מהווה עדיין את תפקידו העיקרי. לכך הצטרף תפקידו כבית משפט מנהלי
משפט שתפקידו העיקרי לעסוק בערעורים אזרחיים ופליליים, בתוספת בג"ץ, למעט אפשרות הערעור למועצת המלך, שבוטלה. במסגרת המהפכה המשפטית, שהחלה של המאה הקודמת, חתר בית 80 בשנות ה־ המשפט העליון להפוך את עצמו לגורם מרכזי בניהול המדינה, ולאחר חקיקת חוק יסוד "כבוד האדם וחירותו", החליט בית המשפט להמציא לישראל חוקה, לקבוע את תוכנה, ולהציב את עצמו בראש הפירמידה השלטונית. במהלך זה נטל על עצמו בית המשפט לבצע את מה ששום בית משפט בעולם לא העלה בדעתו שנמצא בגדר סמכותו. אלא שהמהלך הזה חייב משהו נוסף, שאפילו העליון הישראלי, בשיא האקטיביזם השיפוטי, לא היה מסוגל לבצע. הוא חייב שינוי יסודי באופיו של בית המשפט ובנושאים שבטיפולו. העליון ראה לנגד עיניו את בתי המשפט העליונים של מדינות דוגמת ארה"ב וקנדה, שבבתי המשפט העליונים שלהן מכהנים תשעה שופטים בלבד. זה המודל המקובל בארצות החולקות את המסורת האנגלו־ אמריקאית )באוסטרליה מכהנים בעליון
פרופ' דניאל פרידמן מאת:
המשבר שאנו עדים לו בבחירת שופטים לעליון הוא סימפטום לבעיה חריפה ועמוקה הרבה יותר – בעיית מערכת המשפט ובראש ובראשונה הבעיה של בית המשפט העליון עצמו. מקור התסבוכת נעוץ בכך שבית המשפט העליון ניסה, ובמידה לא מבוטלת הצליח, לשנות את מערכת המשפט בישראל, את יחסי הכוחות בין הרשויות, ובין השאר גם את מעמדו שלו ואת אופיו ומהותו. אבל אפילו לבית המשפט העוצמתי ביותר יש מגבלות המונעות ממנו לבצע שינוים מבניים שכאלה, וכך אירע שהתוצאה שאליה הגענו עגומה למדי. בית המשפט העליון הוקם בתקופת המנדט הבריטי, כאשר תפקידו המרכזי היה בית משפט לערעורים אזרחיים ופליליים. לכך צורפה גם סמכותו כבג"ץ, ופסקי דינו היו כפופים לערעור למועצת המלך באנגליה. עם קום המדינה בית המשפט העליון הוקם מחדש, באותה מתכונת שבה פעל בתקופת המנדט. כלומר בית
2508 | 10.12.21 | ו׳ טבת תשפ״ב | כוכב הצפון | 42
Made with FlippingBook Digital Publishing Software