כוכב הצפון גיליון 2501
סיפור משפחתי
עברו השנים ובית הכנסת הלך וגדל והפך למפואר ומוביל בשיכון ג', ילדיו של שלום החלו להבין את גודל המעשה של אביהם, את האמונה, הדבקות במטרה והנחישות שאפיינו אותו בדרך למצווה הגדולה. כשיו"ר המועצה הדתית מהעדה הכורדית הפגיש את שלום עם שר הדתות, הוצע לו למכור את בית הכנסת, להעבירו לבעלות המשרד ולהמשיך לשמש גבאי וחזן בו בתוספת תקציב שנתי. שלום לא היסס כשהוא סירב. "לעולמי עד" הוא אמר, יהא ביה"כ על שם משפחת אדוני וכך הופחו לפתע החיים בעץ הגבוה שראתה רמזיה בחלומה: דורות שלמים של משפחה אחת על עץ חיים גבוה ייזכרו בזכות מעשהו של שלום.
ישאל השואל אם מקרי הדבר: לימים נקרא הרחוב בו שכן בית הכנסת "רחוב השלום" 29.10 ובתאריך בו הלך שלום לעולמו שנים לאחר מכן, נולד נכדו 8 , ל' בתשרי שנקרא על שמו. שלום שימש כגבאי וחזן 1992- עד למותו ב והכין נערים רבים לבר המצווה. על ערש דווי הוא סיפר לאשתו רמזיה כמה היא יפה, שנה של נישואין בהיותה בת 50 - אחרי כ !60 ואי אפשר שלא לתהות האם היה מוקם הבית לולא הצער על אובדן אהבת חייו של ה. במותה ציוותה על בנה את ֶ רחמים- בוב המעשה, בלי שתדע. והאמנם הייתה כל אישה מוכנה לעזוב ביתה הרחב ולעבור לגור עם חמשת ילדיה בכוך קטן?! למעשה ל ֵ אז ָ ז ֲ ע ַ ים ל ִ ד ְ ם עוֹב ֶ תּ ַ י א ִ ל מ ַ ע צוֹת ְ ר ָ ת ְ ים מ ִ לּ ִ ם מ ִ ע ם ֶ כ ָ לּ ֶ ים שׁ ִ אוֹנ ָ ר ה ֶ ס ֹ ל ח ַ ע ס ָ פּ ְ ת ִ י נ ִ תּ ְ ל ִ בּ ַ ר ה ָ פּ ְ ס ִ מּ ַ ל מוּל ה ֶ א ר. ָ ז ְ ג ִ מּ ַ ת - בּ ִ י ַ בּ ִ רוֹר מ ֵ טּ ַ נוֹת ה ְ בּ ְ ר ָ ל ק ֶ שׁ רוֹם ָ דּ ַ יוֹם בּ ְ יּוֹם ל ִ ן המשילות מ ַ ד ְ ב ָ ל מוּל א ֶ א ים ִ ט ָ ב ְ שׁ ִ ח ל ַ ט ֶ שּׁ ַ ת ה ַ ר ָ ק ְ פ ַ ה ְ ו ים. ִ ט ָ פ ְ כוּשׁ - שׁ ְ ר ִ שׁ וּב ֶ פ ֶ נ ְ ים בּ ִ עוֹשׂ ֶ שׁ ל ֵ אז ָ ז ֲ ע ַ ים ל ִ ד ְ ם עוֹב ֶ תּ ַ י א ִ ל מ ַ ע לוֹת ְ צּ ַ נ ְ ת ִ ים מ ִ לּ ִ ם מ ִ ע טוּת ְ שׁ ַ ל רוּח ַ ע ה ָ ח ָ ר ְ ז ִ אוּת מ ְ שּׂ ַ נ ְ ת ִ ה ְ ה בּ ָ ב ְ שׁ ָ נּ ֶ שׁ ם ִ א דוּת ְ ר ָ שּׂ ִ ה ַ ג ה ְ ינ ִ ט ְ י ֶ ל ר ַ רוּת ע ֲ ע ַ תּ ְ ס ִ ה ַ ה ה ָ שׁוּכ ֲ ח ֶ ר ֶ ל דּ ָ ת כּ ֶ שׁ ֶ דּ ַ ק ְ מ ה. ָ כ ֵ סּ ַ מ ְ ר בּ ָ מּ ַ זּ ַ ת ה ֶ חוֹר א ָ א ֵ יר מ ִ א ְ שׁ ַ ה ְ י ל ֵ ד ְ כּ ל ֵ אז ָ ז ֲ ע ַ ים ל ִ ד ְ ם עוֹב ֶ תּ ַ י א ִ ל מ ַ ע סוֹת ְ פּ ַ ר ְ ת ִ ים מ ִ לּ ִ ם מ ִ ע ים ִ נ ָ יג ִ ת חוּל ַ בוּר ֲ ל ח ַ ע . ַ יע ִ צ ָ יּ ַ ה בּ ָ ה טוֹב ָ ק ְ ל ֶ ל ח ָ ת כּ ֶ ס ֶ הוֹר ֶ שׁ ר ֵ ה יוֹת ֵ בּ ְ ר ַ ה ה ֶ ז ג, ֵ ינוֹ חוֹג ֵ א ֶ ים שׁ ִ ח ָ ח ְ ר ִ ץ פּ ֶ מ ֹ קּ ִ מ ים ִ כ ָ לּוּ נ ִ פ ֲ יל א ִ פּ ְ שׁ ַ מ . ַ יח ִ ר ְ ג וּב ֵ י סוֹר ֵ חוֹר ֲ א ֵ ק מ ַ ר ְ ו ַ קוֹמוֹ א ְ וּמ ה ָ יד ִ ר ְ ט ַ ה מ ָ נ ָ נ ְ ג ִ י מ ֵ בּוּב ִ ג ְ ו ם ֶ כ ְ דּ ִ צּ ִ ן וּמ ֶ כ ְ דּ ִ צּ ִ מ ת. ֶ ר ֶ ח ַ ה א ָ קוּפ ְ ל תּ ַ ע
כזה דרושה אהבה גדולה והיא שליוותה את בית הכנסת הזה בדרכו לעולם. שלושה דברים מניעים את העולם: האחד הוא ממון, השני הוא תאווה והשלישית עולה על כולם: היא האהבה. כשאתם נכנסים בשערי בית הכנסת בפעם הבאה, תעיפו מבט על הקירות, על ההיכל ותקשיבו היטב לרחש ה ֶ באוויר, תרגישו באהבה העצומה של בוב ובנתינה העצומה של רמזיה ותזכרו נשות טבריה היקרות, כשאתן יושבות שם למעלה בעזרת הנשים: גדולתן של שתי נשים, אם ורעיה, והשפעתן על אדם שראה מעבר להבלי הרעות והרוח, היא שהביאה אליכן את הזכות! כפי שנחרת על קירות השיש ." גדול המעשה מן העושה בבית הכנסת: " שבת שלום.
קרוב רחוק | דעות
דרור ללוש, מנכ"ל אשכול 15 כנרת עמקים המונה ראשי רשויות, אירח את שרת הפנים, איילת שקד, וצוות משרדה במשרדי האשכול בטבריה. למפגש הגיעו מרבית ראשי הרשויות והמועצות החברים באשכול. השרה קיבלה סקירה על האשכול ופועלו לאחר מכן ערכה סיור גם במתחם גן הרוסים לאור סוגיהשהעלההשגריר הרוסי בפניה, לאחר מכן כל המוזמנים אנשי האשכול ואחרים סעדו את ליבם במסעדה השף של, אסף גרנית, שבמלון "גלי כנרת" המחודש. דרור ללוש מנכ"ל האשכול מסר לכתבנו כי: "הפגישה מבחינתו הוכתרה בהצלחה". דרור ללוש אירח את השרה איילת שקד חיים חליוה מאת:
ל סוֹף ֶ ר שׁ ַ ח ַ שׁ שׁ ָ ד ָ ח ַ בוּע ָ שׁ שחר שחר
ל ֵ אז ָ ז ֲ ע ַ ים ל ִ ד ְ ם עוֹב ֶ תּ ַ י א ִ ל מ ַ ע נוּת ָ ל ְ ל סוֹב ַ סוֹת ע ָ בּ ֻ כ ְ ים מ ִ לּ ִ ם מ ִ ע ת ֶ ר ֶ ח ַ א ָ ל ה ֵ א ָ ר ְ שׂ ִ י ְ ו נוֹת ְ שׁ 26 ל ָ כ ְ ם בּ ִ א ת ֶ ר ֶ צ ֲ ל ע ָ כ ְ וּב סּוֹת, ַ שׁ ְ ים ל ִ יק ִ ס ְ פ ַ א מ ם ֶ תּ ַ א זּוֹת ַ ב ְ ג וּל ֵ לּ ַ פ ְ ל ת. ֶ שׁ ֶ מּוֹר ַ ל ה ַ ר ע ֵ בּ ַ ד ְ קוֹם ל ְ מ ִ בּ ל ֵ אז ָ ז ֲ ע ַ ים ל ִ ד ְ ם עוֹב ֶ תּ ַ י א ִ ל מ ַ ע סוֹת ָ יּ ֻ פ ְ ים מ ִ לּ ִ ם מ ִ ע ת ֶ ר ֶ ח ַ ה א ָ ג ָ ה ְ נ ַ ל ה ַ ע חוּת ְ צּ ַ נ ְ ת ִ ה ַ ם ה ִ א ים ִ ימ ִ לּ ַ ים א ִ סּ ַ פ ְ ת ל ֶ ד ֶ יוֹר ים ִ חוֹל ַ ית ה ֵ רוֹנוֹת בּ ְ דּ ְ ס ִ מ ְ ילּוּ בּ ִ פ ֲ א תּוֹנוּת ִ ע ָ ה ל ָ ע ָ ל הוֹד ַ ב ע ָ ר ְ קּ ַ ה ְ ו ים. ִ יל ִ ח ְ ב ַ אי מ ַ נ ְ י גּ ֵ טּוּי ִ חוֹת וּב ָ ר ְ ט צ ֵ קוֹל ל ֵ אז ָ ז ֲ ע ַ ים ל ִ ד ְ עוֹב ְ דוֹת ו ְ ם עוֹב ֶ תּ ַ י א ִ ל מ ַ ע קוֹת ְ מּ ַ ח ְ ת ִ ים מ ִ לּ ִ ם מ ִ ע נוּת ְ שּׁ ַ י ְ ת ִ ל ה ַ ע ת ֶ ר ֶ א ְ פ ִ ת ְ מוּת ל ְ וּד ים ִ ק ְ שׁוֹת ְ קוֹת ו ְ ם שׁוֹת ֶ תּ ַ ם א ִ א ת ֶ ר ֶ בּ ַ ט ְ צ ִ דוּיוֹת מ ֵ ת ע ַ מ ֵ ר ֲ ל מוּל ע ֶ א
לוֹם. ָ ת שׁ ַ בּ ַ שׁ ְ ים ו ִ ע ָ נ ַ בוּע ָ סוֹף שׁ
2501 | 22.10.21 | ט״ז חשון תשפ״ב | כוכב הצפון | 22
Made with FlippingBook Learn more on our blog