כוכב הצפון גיליון 2493

חינוך

אני לא יכולה לעשות הכל?" שאלתי: "מי אמר שאת צריכה לעשות הכל?" חווה: "בעלי, אמא שלו, אמא שלי, כולם חושבים שאני צריכה לעשות הכל". "ומה את חושבת? שאלתי." ומשם התנהלה שיחת הבהרה. מהי שותפות בבית! כולם שותפים בהתנהלות הביתית. הבעל, כולם עושים למען 3 האישה והילדים. מגיל כולם. רוטינת הבוקר היא הכרח חשוב מאוד כבסיס אנרגטי ליום שלם. כשבוקר מתחיל ברוגע, כל היום רגוע ושליו. מעירים את הילדים. בזמן שהאם או האב מטפלים בקטנים שעדיין אינם עצמאיים, בן הזוג מתנהל עם הבוגרים, אם האב ממהר לבית הכנסת עליו לבדוק שהבוגרים יודעים להתנהל באופן עצמאי. יושבים ביחד עם הילדים הבוגרים וכותבים הסכם לחלוקת המשימות בבית בכל יום. קיימת התחשבות בחוגים של הילדים וביציאה של הילדים לחברים. קיימת התחשבות בזמני התפילה והחזרה מהעבודה של הבעל. וקיימת התחשבות גם באם. כבוד אם בעל ערך שווה לכבוד לבורא . אין מצב שהילדים לא יקבלו הכוונה ברורה לשותפות מלאה במשימות הבית ובהתחשבות באמא. והאב הוא מודל חיקוי לילדים, חשוב שלא תשכחו את הנקודה החשובה הזו. כולם צריכים לתת יד למען בריאותה של האם )הפיזית והנפשית(. אמא בריאה, בית בריא. ואוסיף במאמר מוסגר ואל תגלו, השיחה בקליניקה המשיכה שלוש שעות. כי כשסיימנו את השיחה עשינו שוב הרפייה ופשוט השארתי את חווה לישון קצת, התקשרתי לאמא שלה ואמרתי שתודיעה לבעלה שהשיחה מתמשכת. שיישאר ביננו.

ph.d דר' רבקה מרום

הילדים עוזרים בבית?

השבוע הגיעה אלי אם לחמישה ילדים קטנים, הגדול , לא יותר, לבושה בגופיה 30 . בחורה צעירה כבת 10 בן ומכנסיים קצרים ונעלי אצבע. היא נכנסה לקליניקה והשתרעה על הספה, כאילו הגיעה למנוחה

פתחה

ו א מ ר ה : "לפחות אלייך בעלי אפשר לי להגיע, אוף

משם הישר לעבודה, מהעבודה שוב לבית כנסת וחוזר לפנות ערב הביתה. עייף מאוד, אין לו כוח לעזור לה עם הילדים וגם דורש שתסיים עם הילדים ותתפנה אליו. חווה, שיתפה את המצב מבלי לעצור, כאילו היה ברור שאת הטקסט הזה היא כבר השמיעה ללא מעט מאזינים. אני רוצה להשתמש במודל אפר"ת )ראשי תיבות של אירוע-פרשנות-רגש-תגובה( הוא מודל התנהגותי המתאר את התהליך המתרחש בתוך האדם מרגע חשיפתו לאירוע ועד לתגובה שלו אליו. המודל מבוסס על רעיונות מתוך גישתו של הפסיכולוג אלפרד אדלר. אני רוצה לשקף לכם עד כמה מטפל גם נמצא במצב של תגובה אחרי החשפות לארוע. הרי אי אפשר להישאר אדישים, כששומעים סיטואציה התנהגותית שכזו. לקחתי נשימה ארוכה וביקשתי מחווה, שתפרש לי, מה החוויה שלה מההתנהגות של כל באי הבית. כמובן שאני לא מתכוונת לצעירים. אחת בת שלושה חודשים והשנייה בת שנתיים. אני מתכוונת לכל . וכמובן הבעל. 5 ובת 8 , בן 10 השאר: בן חווה בכעס אמרה: "הם לא עוזרים לי בכלום". שאלתי: "עוזרים לך?" חווה: "כן,

קצת מנוחה". אנחנו לא מכירות, מעולם לא שוחחתי איתה, את הפגישה תיאמה אמא שלה. הייתי קצת המומה מהכניסה הכל כך דרמתית ואמרתי "שלום חווה, מה שלומך?" חווה התיישרה על הספה, נשענה עם המרפקים על הברכיים וראשה מושען על שתי כפות ידיה. "שלומי, מה אגיד? נמאס לי. אין לי יותר כוח. אני גמורה. אני לא יודעת מה לעשות?" כמובן שעברנו קודם תהליך הרפייה, קצת מדיטציה, קצת דמיון מודרך ומשם הצלחנו להתחיל ולשוחח. חווה שיתפה שכל עבודות הבית והטיפול בילדים, הכל עליה ובנוסף היא גם מנקה בתים, להביא עוד קצת כסף הביתה. אחרי ששיתפה אותי בלו"ז היומי שלה, ביקשתי ממנה לפרוש גם את הלו"ז של כל בני המשפחה. חווה בחרה לפתוח בלו"ז של הילדים. הקימה בבוקר, מסגרות חינוכיות. חזרה הביתה ועד להשכבות. ואז, סיפרה שבעלה מתעורר בבוקר הולך לבית הכנסת לתפילת שחרית, חשיפת הספר התקיימה במאפיית "אגדת לחם" שבקיבוץ גשר, איש מהסביבה, 40 בהשתתפות כ- מנור אריאלי שאירח ומחבר הספר שנשא דברים. "מלחמות הקנאביס", ספרו של יועץ התקשורת תום וגנר, הזועק נגד מדיניות הקנאביס בישראל ונזקיה, הושק באירוע חגיגי שנערך במאפיית "אגדת לחם" בקיבוץ גשר. את האירוע יזם וארגן תושב קיבוץ מעוז חיים, מנור אריאלי והשתתפו בו

מנתחת ph.d דר' רבקה מרום התנהגות, יועצת חינוכית ומאמנת אישית למען הסר ספק, דר' מרום אינה עוסקת ברפואה.

מימין לשמאל זיו פרוכטמן, מנהל "אגדת לחם", תום וגנר ומנור אריאלי מקיבוץ מעוז חיים יוזם הארוע

"מלחמות הקנאביס" יצאה לדרך

עשרות תושבים מהאזור. "הספר חושף מציאות הזויה, שאיננה מוכרת לציבור, במסגרתה קמים גיבורים נסתרים, אפשר לכנות אותם "מחתרת של מלאכים", ומסכנים את החופש שלהם כדי לעזור לחולים קשים שמעולם לא פגשו קודם לכן, בהתנדבות מלאה. זה מעורר השראה אבל זה בכלל לא היה אמור לקרות במדינה מתוקנת, ואני מקווה שהספר ייצור דיון ציבורי ויוביל לתיקון המצב הבלתי נסבל הזה". אמר וגנר באירוע.

צרו קשר

תוכן העניינים

דפים ממוזערים

דאבל קליק להגדלת מסך