כוכב הצפון גיליון 2485

חדשות

מחקר משותף של האקדמית תל-חי ואוניברסיטת תל אביב חושף: רמת החוסן האישי במבצע "שומר חומות" הייתה נמוכה משמעותית גם בהשוואה למדידות שנעשו בשיא משבר הקורונה מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב והאקדמית תל חי חושף: רמת החוסן האישי של אזרחי ישראל שנמדדה במהלך מבצע "שומר חומות" היא הנמוכה ביותר שנמדדה בשנתיים האחרונות, ומשמעותית יותר נמוכה מהמדידה שבוצעה בשיאו של משבר הקורונה.

משבר רב ממדי שכלל מספר איומים בו- זמנית )בריאותי, כלכלי, ופוליטי(. כמו כן יש לציין כי מבצע "שומר החומות" כלל גם איום חיצוני )ירי רקטות מסיבי ביותר( וגם התפרעויות אלימות בין יהודים וערבים, במספר מקומות בישראל. שתי ההתפרצויות גם יחד היוו הפתעה למרבית אזרחי ישראל מאחר והן קובעי המדיניות והן כלי התקשורת דיווחו על כך ש'לא צפוי משבר עם החמאס' וכלל לא התייחסו לאפשרות של התפרצות פנימית בין חלקי האוכלוסייה". באשר לחוסן הלאומי - המדידה הנוכחית במהלך מבצע "שומר החומות" מראה כי ציון החוסן הלאומי הממוצע נמוך במידה אך 2018 מובהקת בהשוואה למדידה משנת גבוה במידה מובהקת בהשוואה למדידה מהמשיבים 38% בשיא משבר הקורונה. דיווחו במהלך "שומר חומות" על חוסן 50% לאומי גבוה או גבוה מאד, בהשוואה ל- שדיווחו זאת 17% ו- 2018 שדיווחו זאת ב- בשיא משבר הקורונה. במבט מעמיק על המרכיבים השונים של החוסן הלאומי, נמצא כי הגורם 'אמון בחברה 2.58 הישראלית' דווח כנמוך ביותר )ממוצע ( במהלך מבצע "שומר החומות" 6 מתוך ואילו גורם הפטריוטיזם הוא הגבוה ביותר (. בהשוואה של רמת 6 מתוך 4.69 )ממוצע האמון שחשים המשיבים ביחס למוסדות השונים במדינה, נמצא כי רמת האמון הגבוהה ביותר היא בפיקוד העורף )ממוצע ( בעוד שמידת האמון בכנסת 6 מתוך 4.76 ( 6 מתוך 2.63 היא הנמוכה ביותר )ממוצע ולא רחוק ממנה נמצא האמון בתקשורת .( 6 מתוך 2.77 )ממוצע

המחקר

חירום ואסון, בית הספר לבריאות הציבור 650 באוניברסיטת תל-אביב. המחקר כלל כ- נשאלים, מדגם מייצג של החברה בישראל. כמו כן, כיוון שצוות החוקרים מקפיד לחקור את רמת החוסן של האוכלוסייה בישראל, בתקופות רגיעה ומשבר, ניתן היה להשוות את הממצאים החדשים לאלו שנמצאו

בדק את רמת החוסן ) י כ ו ל ת

ההתמודדות המוצלחת עם אירועים קשים/ משברים( והלכידות החברתית )מידת האחדות או הפילוג( של האוכלוסייה בישראל. לטענת החוקרים, מהממצאים

)שנה רגועה מבחינה ביטחונית( 2018 בשנת , 2020 ולשיא הקורונה )חודש אוקטובר במהלך הסגר השני, עוד לפני תחילת מבצע החיסונים(. ד"ר עדיני ופרופ' קמחי מסבירים את הירידה התלולה בחוסן האישי: "המשבר הנוכחי בא בסמיכות רבה למשבר הקורונה שהציב בפני אזרחי ישראל דרישות הסתגלות רבות, ונמשך למעלה משנה. משבר הקורונה היה

עולה כי רמת החוסן האישי של המשיבים ירדה בעקביות לאורך משבר הקורונה והמשיכה לרדת באופן משמעותי ביותר במבצע "שומר חומות. המחקר נערך ע"י צוות חוקרים משולב שכלל את פרופ' שאול קמחי, פרופ' יוחנן אשל וד"ר הדס מרציאנו מהמרכז לחקר הדחק והחוסן במכללה האקדמית תל-חי וד"ר ברוריה עדיני, מהחוג לניהול מצבי

עו''ד דודו פרץ נבחר לכהן כחבר בוועד לידידות ישראל-מרוקו

גאווה טבריינית וגאווה לעדה המרוקאית: עו''ד דודו פרץ, המשמש כמנהל מחוז הצפון של החברה הממשלתית לתיירות, נבחר לאחרונה לכהן כחבר בוועד לידידות ישראל-מרוקו. השבוע התקיים מפגש ההשקה בירושלים, בהשתתפות שגריר מרוקו בישראל מר עבדרחים באיוד, סגן שר הביטחון לשעבר הרב אלי בן דהן, כלת פרס ישראל הגב' מרים פרץ, ראש המל''ל מאיר בן שבת, אנשי תקשורת בכירים דוגמת איילה חסון, שרה ב''ק ויעקב ברדוגו, אנשי עסקים ובכירי אקדמיה רבים. הועד לידידות ישראל מרוקו הוקם לאחרונה במטרה לקצור את פירות הסכם השלום ולקדם תוכניות רבות הנוגעות ליחסי ישראל- מרוקו בתחומים רבים ומגוונים: הועד שואף לקדם את נושא התיירות ולפתח אותו, לקדם

את המסחר ולעורר את עולם התרבות העשיר הקיים במרוקו לטובת התייר הישראלי. השבוע, כאמור, הושקה התוכנית באירוע נוצץ ורב משתתפים בירושלים, ולטבריה היה נציג, עו''ד דודו פרץ, שמעבר לחברותו בוועד החדש כנציג הצפון, מכהן גם כחבר הועד המנהל 90 בפדרציית יהדות מרוקו העולמית המונה כ סניפים ברחבי הארץ והעולם. במהלך הערב הוענקה לפרץ תעודת הוקרה על תרומתו לפדרציה העולמית. בתעודת ההוקרה, עליה חתום יו''ר הפדרציה סם בן שטרית נכתב כי התעודה "הוענקה לעו''ד פרץ על עזרתו לפדרציה בתחומים רבים, בין היתר גייס ש''ח לטובת קרן המלגות של 150,000 פרץ הפדרציה המעניקה מלגות לסטודנטים מעוטי הכנסה ולמען הנחלת מורשת יהדות מרוקו".

עו''ד פרץ עם שגריר מרוקו בישראל מר עבדורחים באיוד ויו''ר הפדרציה ליהדות מרוקו סם בן שטרית

צרו קשר

תוכן העניינים

דפים ממוזערים

דאבל קליק להגדלת מסך