גיליון כוכב הצפון 2482
עונג שבת בקהילה | דעות
הפעם תרמו חבריו של אורון שאול למען הפעילות, אך הגיע הזמן להשיב את הבנים - את הפעילויות הבאות נקדיש למען אחדות עם ישראל. ולחבר הדרומי מתחילת הכתבה אשלח את הסיפור הזה, של ערב חג שבועות תשפ''א בטבריה. את התשובה הוא יבין לבד. מנהיגות טבריינית בשעה טובה, לאחר עיכוב של שבוע עקב המצב – נפתחה השבועי תוכנית המנהיגות "מקומי", תוכנית המיועדת לצעירים טבריינים המעוניינים להוביל שינוי. צעירים שרוצים לתת מעצמם, לשנות את עתידם ועתיד העיר – הגיעו ללמוד ולצמוח. מבטיח לעדכן אתכם מפעם לפעם איך הולך, ומקצת מהמפגש הראשון: דיונים כאלה, בין צעירי העיר שאכפת להם, לא שמעתי וראיתי הרבה זמן. צעירים עם להט,
יוסי בן חמו
תודה ללוחמי מג''ב – מטבריה באהבה
יום
והבקשה. ואז זה הגיע: המפץ הגדול. טלפון אחרי טלפון, עוד טברייני ועוד טבריינית. כולם רוצים לתת, להעניק, לארח, לבשל. הכל עבור חיילי מג"ב היקרים שלנו. בצהריים, בפעם המי יודע 14:00 ב- כמה כשהגענו אל מלון רויאל פלאזה בו הם מתארחים - הם כבר אמרו לנו "די, הגזמתם".
ראשון, ערב חג שבועות כבר במוצ''ש חושב איזה כייף זה יום חופשי, כזה שאין בו בית ספר, אין פעילות
התנדבותית, אין עבודה אחרת, סתם יום בבוקר מקבל הודעת 10:30 חופש. ואז... ב- מסנג'ר, מחברה, אחת שלא דיברה איתי עשור. "היי יוסי, מה נשמע? מקווה שאתה
פיתוח מנהיגות מקומית. התוכנית היוקרתית של "כל ישראל חברים" והמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל
עם ניסיון חיים ועם רצון לתת ולשנות – אותי זה הדהים, ולא מעט מהדברים שנאמרו בחלל החדר ובלהט הדיון – הדהדו לי בראש עד ליום שלמחרת. "אמת מארץ תצמח" כתוב בתהילים, וניכר כי דבריהם של מנהיגי העתיד של העיר, דברי אמת הם.
החג שלהם היה שמח וטעים, המנוחה שלהם, בין משמרת למשמרת הייתה טובה יותר ומהנה יותר. יש המון המון שותפים ומכנה משותף לכולם: עשיית טוב בטבריה. מעל הכל הכי הכי חשוב: טבריה, העיר שלי, זו שאני כל כך גאה בה וגאה לגור בה - הוכיחה לי ולכל עם ישראל בפעם המי יודע כמה - למה אנחנו כל כך גאים בה. החומר האנושי של טבריה חוצה מגזרים: מחרדי עד חילוני, שמאלני וימני - כולם כולל כולם נרתמים למען עם ישראל, והלוואי, שנירתם בשגרה כמו שאנו נרתמים בחירום. כל פעילות שלנו, בעיקר עבור חיילי צה''ל, אנו מקדישים למען השבת הבנים. גם
זוכר אותי רציתי לעדכן שבמלון רויאל מילואימניקים 250 פלאזה בטבריה גויסו כ- שמקבלים במלון רק שירות לינה וחיים על סנדוויצ'ים, גם בשבת האחרונה ועדיין אם יש לך את היכולת לרתום אנשים שיוכלו לפנק אותם באוכל נורמלי בטח כשאנחנו לקראת חג השבועות ולגייס עבורם אוכל שירים את מצב רוחם תבוא עליך הברכה" באותו הרגע הבנתי את המשמעות: יום חופשי כבר לא יהיה כאן. חבר דרומי שאל אותי פעם: מה יותר חם בטבריה - המדרכה בקיץ או הלב של האנשים בחורף? אז עשיתי קצת טלפונים, שיגרתי הודעות, העליתי פוסט בעיתון "כוכב הצפון" ואצל החבר אושרי וייצמן בו פרסמתי את הידיעה
כוכב הצפון בפייסבוק
צרו קשר
תוכן העניינים
דפים ממוזערים
דאבל קליק להגדלת מסך
Made with FlippingBook flipbook maker