כוכב הצפון גיליון שבועות 2481

עונג שבת בקהילה | דעות

יוסי בן חמו

"כמו אש, אש על הפנים, זה בא ושורף אותך מבפנים"

לא

האמנתי למראה עיניי. מהירות ההידרדרות הייתה בשניות. 100 ל 0 הזויה: מ אירוע רדף אירוע. שנים

מוקד "אל תשליכני" מתרחב - וצריך אתכם.

של חוסר משילות שבעבעו מתחת לפני השטח התפוצצו וגרמו לנו לכוויה רותחת – ישר בפנים. כואב לי הלב לראות את אחים שלי מעכו, לוד, תל אביב ושדרות שכובים במקלטים, מקבלים מכות משכניהם הערבים-מחבלים. אני לא מתייפייף. לא קרוב לזה. יש לי חברים ערבים שהם אנשים טובים מאוד, אבל, הריבון השולט במגזר הערבי מונע בלאומניות אנטי יהודית, מונע משנאה אליי, אל אחיי. קשה לי לכתוב את זה ובכל זאת: חופש הפעולה שניתן לערביי ישראל ומרחב התימרון שקיבלו במדינת היהודים הוא אדיר. הם יכולים להיות רופאים, הן יכולות להיות מלכות יופי ורקדניות, תפקידים שבמדינות ערב הן היו מקבלות עליהן מלקות במקרה הטוב ומוות במקרה הרע. מדינת ישראל מעניקה לאוכלוסייה הערבית מגוון רחב של אפשרויות בחירה, ומפעם לפעם – קופץ להם הסעיף. נגדנו.

הלוואי שנלמד לא לסמוך עליהם, שנזכה שלא להעסיק אותם, שנזכה לא לפרנס עסק של ערבי-מוסלמי-לאומן ונזכה לא לפרנס עסק שמחזיק ערבי-מוסלמי-לאומן. אין לי בעיה עם ערבי-מוסלמי נאמן, הדרוזים הם אחיי בדם והערבים הנוצרים הגרים בסביבה הם שותפים ופרטנרים וחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. ראיתי השבוע את לוד עולה באש, את תלמידי "הישיבה התיכונית" בה אני מלמד מותקפים באבנים )ללא נפגעים תודה לאל( וזה שרף לי. כמו אש על הפנים. שרף מבפנים. ערביי ישראל המוסלמים – פשטו את הלאומנות ולבשו את הנאמנות. כפי שלא הייתם רוצים שניכנס אליכם לכפרים ונצית מסגדים, חס וחלילה, כך המראות של בתי הכנסת והמוסדות החינוכיים העולים באש בלוד מעוררים בנו קבס ובחילה. די ללאומנות – כן לנאמנות.

מוקד "אל תשליכני" מתרחב רבות דובר וסופר במוקד הקשישים קשישות וקשישים 180 . שהקמנו בטבריה זוכים בכל סופ''ש לביקור של מתנדב או מתנדבת עם משהו מתוק לשבת, דאגה ובעיקר חיוך ענק והפגת בדידות. לרוב הקשישות והקשישים יש מתנדבים 70 קבועים, אך אנו זקוקים לעוד כ מתנדבות ומתנדבים קבועים שיאפו או יאספו )מאיתנו( עוגה לקשיש או קשישה – ויקדישו חצי שעה בשבוע עבור אוכלוסית הגיל השלישי בטבריה. בשבוע – והרווחתם 336 חצי שעה מתוך מצווה, הרווחתם חינוך לילד או לילדה אותו אתם לוקחים איתכם, ומי שהרוויח יותר מכל אלו הקשישות והקשישים בטבריה

לפרטים והתנדבות: 0525584079 יוסי בן חמו

בטקס חגיגי שנערך היום במרכז השיקומי גריאטרי עמל טבריה, נפתחה תערוכת ציורים אברהם ברץ גרביטאן מרהיבים של הדייר

בני משפחתו של אברהם את הציורים המדהימים של יקירם

והחל 1933 אברהם נולד באיסטנבול בשנת , רוב ציוריו הם בצבעי מים. 10 לצייר בגיל , והקים את 1961- אברהם עלה לישראל ב משפחתו ובעבודת כפיים בנה את עצמו והתקדם לתפקיד מנהל חשמל בכיר. בסוף חודש ינואר השנה, החלה נסיגה בבריאותו של אברהם והיה צורך להעבירו למוסד שייתן מענה לקשיים אותם הוא חווה. אברהם השתלב במהירות בעמל טבריה, חודשים בלבד לאחר המעבר, חש 3 וכיום ממש בבית, מטופל היטב, מאושש ושמח. לאות תודה על הטיפול המסור בו, העתיקו

ללובי בית האבות, על מנת שיוכל ליהנות בכל יום מיצירותיו ואף לשמח את כל באי המקום ומשפחותיהם. בטקס הסרת הלוט החגיגי במרכז השיקומי גריאטרי עמל טבריה, נכחו יו"ר הוועדה הממונה, בני משפחתו של אהרון, מנהלת בית האבות, לילך כהן וצוות הבית. יצירותיו של אברהם גרביטיאן יישארו בלובי המרכז הגריאטרי לרווחת הדיירים ובני משפחותיהם. עד מאה ועשרים שנותץ בריאות טובה.

2481 | 14.5.21 | ג׳ סיון תשפ״א | כוכב הצפון | 30