כוכב הצפון גיליון שבועות 2481

סיכום שבועי טברייני | דעות

בעקבות האסון במירון התקיים מפגש טיפולי של דיבור מלב אל לב במכללה האקדמית צפת חיים חליוה לכתבנו נודע כי ראש החוג לרפואת חירום במכללה האקדמית צפת, הפרופ' יזהר בן שלמה, החליט על עיבוי ההכנה ההכרתית והרגשית לסטודנטים הלומדים בחוג בראשותו

רפאל טרבלסי

תודה לקופת חולים רקתי

כי הצלחת בענק!

בשבוע שעבר עברתי בדיקה רפואית מורכבת, קבעו לי את הבדיקה לרקתי, בהתחלה לא כל כך הבנתי איך בדיקה כזאת אפשר לעשות בקופת חולים רקתי ולא בבית חולים. הגעתי לבדיקה מלא חששות, אך נכנסתי למחלקה חדשה עוד עם השקיות, נדהמתי מהחדשנות ומהמקום המזמין, קיבלה אותי ד"ר רחליס זויה ומשם הכל היסטוריה. ד"ר רחליס טיפלה בי בכל כל מסירות, חריצות ועם המון נחת, דבר שסייע המון בהעברת הבדיקה בצורה קלילה וטובה יותר. גם לאחר הבדיקה, ד"ר רחליס נמצאת בקשר ומלווה מבחינה מקצועית על המשך טיפול. אין ספק כי השירות אותו קיבלתי מהמחלקה, מד"ר רחליס וכל הצוות שלה שם, ראוי לכל הערכה ותודה. שלא תצטרכו אך אם צריכים לעשות בדיקה, ממליץ בחום על הצוות המסור של רקתי האלופים. יום ירושלים כמידי שנה טבריה חגגה את יום ירושלים אך הפעם במתכונת אחרת, בתי הספר ערכו ימי למידה על ירושלים והתלמידים חוו לימוד על ירושלים בדרכים מקוריות כמו עמדות בישול "מעורב ירושלמי", למידה על שחרור העיר ועוד. האגף לתרבות יהודית הגיעו עם ניידת שמחה של שבי הפעלות לבתי הספר היסודיים של חמ"ד ושם נערכו ריקודי דגלים לפי המסורת. מקווה ששנה הבאה נוכל לחגוג את ירושלים באופן משמעותי ועוצמתי יותר. מירב עטיה מנהלת בית הספר תחכמוני האלופה, הודיעה השבוע באופן רשמי כי בסוף השנה היא מסיימת את תפקידה בבית הספר ועוברת יחד עם משפחתה לירושלים. אני הייתי עד מקרוב, איזה מהפך של ממש העבירה מירב את בית הספר בשנים האחרונות ואיזה מסירות ואהבה היו לה כלפי כל ילד וילדה. מירב, תודה רבה והמון יישר כוח על כל השנים של העשייה הבלתי פוסקת שלך למען חינוך דור העתיד שלנו. אין לי ספק

מתחילים לספור את השכונות? השבוע החלה עיריית טבריה בשיפוץ מקביל בכמה שכונות למדרכות, קירות אבן ומעקות. זו היא התחלה של צעד בכיוון הנכון ומצפה שאכן יהיה המשך עם תוכנית עבודה מסודרת לשנים הקרובות, כך שנוכל בעוד כשנתיים לראות שדרוג לשכונות בטבריה. מזל טוב! בשעה טובה בן נולד למשפחת חנה ואבי עטיה, חברי הנהגת ההורים העירונית ועושים המון למען החינוך בטבריה, שתזכו לגדלו בנחת ובהמון בריאות. אמש בני ביטון, בנם של היקרים, דני ואילנה התחתן עם בחירת ליבו ליהי קריספין, שיהיה המון מזל טוב. האיום מבית מסוכן יותר מאיום הטילים בימים האחרונים אנו עדים לטרור שמגיע דווקא מבני דודנו ושכינינו לכפרים מסביבנו. כן כן, אלו שאנו מפרנסים ומאכילים אותם ביום יום. חייבים לשנות את המציאות! עלינו להבין אחת ולתמיד שאין מושג כזה ערבי מוסלמי תמים שאוהב אותנו. כולנו חייבים לחשוב טוב לפני שאנחנו עושים קניות את מי באמת אנחנו מעדיפים? את מי באמת אנחנו מעדיפים לפרנס? יהודי או מוסלמי?! אדם ששורף את דגל הלאום שלנו או אדם שהוא חלק מהדגל. על המדינה לעצור במידי את כל הפורעים ולהעמיד אותם לדין על עבירת בגידה במדינה ולהעניש אותם בעונש הכי חמור שסעיף זה מאפשר אין לי אשליה שהמדינה תתחיל להתנהל כמו שכל מדינה נורמלית היית מתנהלת. אז עד אז, בואו אנחנו נתנהל כמו שצריך, נעסיק ונפרנס רק מיהודים.

ראש החוג לרפואת חירום במכללה האקדמית צפת, הפרופ' יזהר בן שלמה ובוגרת החוג ופראמדיקית מד"א, יובל לוי, שפינתה פצועים במסגרת האסון במירון במעגל השיחה

המפגש התקיים במהלך השבוע, לקחו בו חלק סטודנטים פעילים משנה א', שנה ב' ושנה ג' 60 כ- ללימודיהם בחוג לרפואת חירום, וכן בוגרת החוג ופראמדיקית מד"א, יובל לוי, שפינתה פצועים במסגרת האסון במירון כחלק מכוח מד"א שסייע בני 45 לפינוי הפצועים במקום בו מצאו את מותם אדם. המפגש, בראשות הפרופ' בן שלמה, נועד לאפשר ביטוי והעלאת חששות ופחדים של הסטודנטים, שחלקם עוסקים כבר היום במתן עזרה ראשונה ופעולות טיפול בפצועים, הליכים רפואיים והצלת חיים. המפגש לווה בהשתתפותו הפעילה של ד"ר רועי בבילה, רופא במד"א, ששהה בזמן האירוע הטראגי במרפאת מד"א בהר מירון, ובמהלך המשמרת נאלץ תעודות פטירה להרוגי האסון. 39 לחתום על במהלך המפגש, חזרה על עצמה תחושת הבדידות שחשו הכוחות המטפלים בזמן הטיפול בפצועי האסון. רבים מהם סיפרו כי הם תיפקדו בצורה אוטומטית, וברגע שהלחץ פסק הם פרצו בבכי. בנוסף, רבים מהם סיפרו כי במהלך כמה לילות לאחר האירוע הם לא הצליחו להירדם ולישון כהלכה. הם ידעו לספר כי מה שסייע להם הייתה תחושת הפורקן שהם חשו לאחר השיתוף בחוויות עם עמיתיהם בקרב הצוותים הרפואיים וגם עם חברים שאינם מקרב הצוותים הרפואיים. מהמשתתפים 20 אחד מהדיסוננסים החזקים, שציינו במפגש, סטודנטים ששהו בהר מירון בעת קרות סטודנטים, הייתה העובדה שהמוסיקה 20 האסון, כ- בהר המשיכה להתנגן בקולי קולות, ואנשים המשיכו לרקוד באתר, ככל הנראה, משום שהידיעה על האסון טרם פקדה אותם.

שבת שלום וסופשבוע מהנה!, רפאל טרבלסי

צרו קשר

תוכן העניינים

דפים ממוזערים

דאבל קליק להגדלת מסך