2470 כוכב הצפון גיליון

דעות היו השינוי שאתם רוצים לראות בעולם

מצד שני, זהו חג בו אני חושש להסתובב בחוץ. אני חושש לשמוע או לראות נפץ שמתפוצץ כשאני יודע איך הגוף שלי יגיב. אני מבקש מכם בשמי ובשם חבריי הפצועים – אל תנפצו לנו את פורים! בנושא אחר, אחד הדברים שזכורים לי מהפציעה ומהשיקום שלי זו התמיכה המדהימה של עם ישראל והאחדות שנוצרה בעם באותו זמן. האווירה המדהימה שבה כל אחד תומך בשני וההתחשבות באחר, הם דברים שהלוואי והיו קורים גם בעת שגרה ולא רק בשעת צרה. לצערי )ובמיוחד בימים אלו בהם אנחנו לפני בחירות נוספות(, אנחנו כבר נחשפים להתבטאויות משני צדדי המפה הפוליטית שהלוואי ולא היו נאמרות, ואני צופה שהלכלוך והטלות הרפש שניחשף אליהם רק ילכו ויגדלו. אם תשאלו את האנשים סביבכם, כולם יגידו לכם שהם היו מעדיפים לחיות במקום בו אנשים עוזרים ותומכים אחד בשני ולא שופטים אותם רק בגלל שהדעות שלהם שונות. בסופו של דבר, זה תלוי רק בנו ולא באף אחד אחר ואנחנו צריכים לשאול את עצמנו האם אנחנו מעוניינים לחיות במדינה בה האחווה הזאת תתקיים או שנמשיך לתקוף אחד את השני כמו שקורה פה לא מעט? מהטמה גנדי אמר פעם משפט יפה "היו השינוי שאתם רוצים לראות בעולם", עכשיו זה רק תלוי בנו אם אנחנו רוצים שינוי או לא. להובלת מי שתייה לקיבוצי העמק ואתרים ממערב לירדן. הגשר היווה אטרקציה עבור מתרחצים ומטיילים בירדן אשר היו נוהגים לטפס ולקפוץ ממנו אל מימי הירדן, על אף השלטים האוסרים על כך והמתריעים בפני הסכנה. מפלס הירדן מתחת לגשר הינו כ- מטר בממוצע וגובה הגשר על פני המים 3 מטר מעליו, על כן הקפיצה 3 עמד על כ- ממנו היוותה סכנה ממשית לפגישה בנפש ולטביעה. במבצע מורכב ודרמטי הסירה השבוע ( אגודת המים את הגשר והצינור, 14/2/21 ) ולאחר מכן פירקו את חלקיו ואספוהו מהמקום. את הצינור העילי החליפה אגודת המים בצינור חדש ובטיחותי אשר הוטמן מתחת לירדן כמה חודשים קודם לכן. אריק ראובני מנכ"ל אגודת המים בעמק הירדן: "זוהי סופה של תקופה אך המצב בשטח חייב אותנו להפיל את הגשר על מנת למנוע אסון שכולנו היינו מצטערים עליו"/ קרדיט צילום: אבי אריש - רחף צילום ותיעוד פרויקטים מהאוויר

אליסף יעקב

מטרים לידי. 10 מפצצות המרגמה נפלה כ הצעקות של החברים הם משהו שאני לא מצליח להשתחרר ממנו עד היום ואני חושב עליהם וחיי אותם ללא הפסקה. את הפינוי לבית החולים עשיתי כאשר אני קשור לאלונקה והאלונקה קשורה למכסה מנוע של "באגי" )רכב שטח(. במהלך הפינוי, הפנים שלי הופנו כלפי השמיים ובעצם ראיתי את הפגזים שנורים מהצד שלנו וגם פגזים שנורים לעברנו. לעיתים הפגזים עברו אחד ליד השני ולעיתים התנגשו אחד בשני ונוצר פיצוץ אשר דומה מאוד לזיקוקים. עד היום, רעשים שמזכירים לי את השריקה או את רגע הפיצוץ )כגון זיקוקים ונפצים(, גורמים לי ללחץ, זיעה קרה ודפיקות לב מהירות. אנחנו לפני ימי פורים, וכל שנה מחדש אני חש רגשות מעורבים לגבי החג. מצד אחד, זהו חג בו בכל מקום אפשר לראות אנשים מחייכים, מחופשים ומחלקים משלוחי מנות )מעניין מה יהיה השנה בעקבות הקורונה(.

, נשוי 34 שמי אליסף יעקב, איש חינוך בן ילדים מטורפים 3 למורן המדהימה, אבא ל במהלך 2009 ואני נכה צה"ל. נפצעתי בשנת מבצע "עופרת יצוקה" כאשר תפקדתי . 51 כסמל מחלקה בגולני בגדוד יכולתי להמשיך לספר לכם על הפציעה הפיזית שמלווה אותי עד היום ועל השיקום הארוך שעברתי, אבל אני רוצה להתמקד בשני דברים אחרים: פוסט טראומה ואחדות בעם. מבצע 'עופרת יצוקה' חרוט אצלי עד היום בגוף ובנפש. אני זוכר את ההכנות למבצע, הצעידה הארוכה עם הציוד הכבד על כתפיי, הדאגה לחיילים שלי הן מבחינה פיזית והן מבחינה מורלית והשריקה הנוראית ששמעתי של הפצמ"ר, שניות לפני שפגע בקרקע לידי. שריקה זו לא עוזבת אותי עד היום - האור הלבן שראיתי שנייה לפני הפיצוץ והכי גרוע - צעקות החברים שלי לעזרה כשאני לא יכול לעזור להם מכיוון שנפצעתי בעצמי, לאחר שאחת

סוף תקופת "גשר הקפיצות" שנים בהם העביר הצינור מעל הירדן 30 לאחר למעלה מ- הדרומי מים לשתייה לקיבוץ כנרת ולאתרי ממערב לירדן, הוסר גשר הצינור

צפייה בקופצים ממנו. הגשר המפורסם היה למעשה צינור פלדה צול שהוקם על ידי אגודת המים 12 בקוטר ושימש 80 בעמק הירדן בשלהי שנות ה-

כל מי שגר באזור עמק הירדן או שביקר בחלקו הדרומי של הירדן מכיר את "גשר הקפיצות" המיתולוגי. עבור רבים הוא היווה אתגר קפיצה למים ולאחרים מוקד

צרו קשר

תוכן העניינים

דפים ממוזערים

דאבל קליק להגדלת מסך