כוכב הצפון גיליון 2453
הצפון חדשות
.קחו לדוגמא את שמעון פרס ויצחק שמיר שהיו מקוטבים בעמדותיהם יותר מביבי וגנץ. ובכל זאת למען עם ישראל הם הקימו ממשלת איחוד לאומי והשכילו למרות הכול לשלב ידיים כחמש שנים ולהוריד את למה שהיא היום!! 400% האינפלציה מ- למנהלי הקמפיין הממומן משני הצדדים אומר ולא אבוש. איך כל צד על פי השקפתו האידיאולוגית רוצים שנאמין לכם. כאשר ביד אחת אתם אוחזים בתת מקלע עם מחסנית של פלגנות. ובידכם השנייה אתם אוחזים ביונה שמשדרת שלום ואחדות. הרי ברור לכם שיונת השלום תברח אל מול איום רובה הפלגנות. וברור לכולנו שבהתנהלות הזאת לשלום ולאחדות לאחווה ורעות שכולנו מייחלים לה לעולם לא נוכל נגיע. אלה נמשיך כולנו להתדרדר בגרם המדרגות ברמה החברתית פוליטית וכלכלית. בשיעורי האזרחות לימדו אותנו שבסופו של תהליך שהכרעות מתקבלות אך ורק בקלפי. בדרך יש הפגנות בעד והפגנות נגד עד השלב שהצדדים חוטאים למטרה המרכזית שלשם הם שואפים והם במו ידם גורמים לפלגנות ושנאת חנם שיהיה קשה מאוד אם בכלל לאחד חזרה את העם. זאת התנהגות רדודה ומסוכנת לעם היושב בציון מצדם של נבחרי הציבור מכל חברי בית המחוקקים. תמיד אמרנו שעם ישראל מתאחד בעת צרה. הפעם אנחנו בצרה גדולה בדמותו של נגיף הקורונה ואחדות פילוג ושיסוי זה בזה יש בשפע. תראו איך המפלגות הערביות נאלמו דום וצוחקים עלינו מהצד באומרם. נשב בשקט והם יוכלו האיש את השני. מאבי ז"ל למדתי שההיסטוריה שלנו עמוסה באתגרים וסכנות ומאבקים שניהלו מנהיגים לדורותיהם וגרמו לפילוג ושיסוי בהלהטת העם עד כדי אבדן הדרך ולא כך צריכים לנהוג נבחרינו. לכן, הגיעה העת להניח לכרזות המשמיצות. להניח להפגנות בבלפור ולהניח לפלגנות ולהניח לאמירות. הגיעה העת לשילוב זרועות ולמצוא את המכנה המשותף ולא המפריד. ולמצוא את הדרך ללכד את עם לעם אחד למען ילדנו ונכדנו.
דודיק אזולאי
על אחדות ופלגנות
אז איפה האחדות? איפה השלום? איפה האחווה? איפה הרעות שכולנו מייחלים לה
ואף מקובל בדמוקרטיה. מותר לנו להתווכח מותר לנו שלא להסכים. מחלוקת היא נשמת אפה של הדמוקרטיה אך לא במחיר של פילוג ושיסוי האחד בחברו. רוח רעה מרחפת לאחרונה מעל עם ישראל. האחווה והרעות פסה זה מזמן. אם נצפה שוב ושוב שוב בראיון השערורייתי של רגב וברקוביץ. נבין כולנו לאיזה רמה ירודה ורדודה ירדו בבוז האחד על השני וזה לא מה שהעם רוצה לשמוע. את העם לא מעניין מי ניצח בעימות הזה. העם רוצה לשמוע במה אתה טוב ומה עשית. ולא במה השני לא טוב. והנה לכם דוגמא חיה לפלגנות גלויה וסמויה. באחת הנסיעות שלי למרכז הארץ ראיתי שלט ענק בצדו הימני של הכביש שקורא לאחדות העם וצחקתי. כי בצדו הימני של השלט היה כתוב }בואו{. ואחרי קילומטר היה שלט דומה בצדו השמאלי של הכביש שאף הוא קרא לאחדות וגם בו בפינתו התחתונה היה רשום }לכו{. אז איפה האחדות? איפה השלום? איפה האחווה? איפה הרעות שכולנו מייחלים לה
לך – לכו – בא – בואו - לכו הביתה - בואו הביתה - אלו מילים של פלגנות ולא של אחדות. לכאורה אחדות היא מטרה ראויה שקשה לקרוא עליה תגר כי ברור אף אחד מאתנו לא רוצים פילוג והעם משתוקק לאחדות. ביושר אומר בתוך עמי אני חי ולאחרונה אני לא מצליח להבין את כל הפוסטים ומאמרי הדעה בנוסח המסית. }לך - בא{ }לכו בואו{ }לכו אתם{ }בואו אתם{ }לכו הביתה{ }בואו הביתה{ }אתם - אנחנו{. והמעניין ביותר הוא לקרוא את אלה שכותבים את המושגים האלה וקוראים לאחדות העם כאשר הלוגו המתנוסס עם אמירה של לכו ובואו היא פלגנות והסתה לשמה. זה אתם ואנחנו ולא יותר. איפה הקריאה שלכם לאחדות מתיישרת עם האמירות הללו. אז דעו לכם חברים יקרים. זאת היבדלות ופלגנות. בראיה שלי ואולי אני במיעוט יש מקום לכולם. דתיים עם חילוניים. יהודים עם ערבים. צ'רקסים עם דרוזים. נשים עם וגברים. בעל זקן ובעלי פאה. ולכולם יש מקום ולכל אחד דעה משלו וזה בסדר גמור
ויפה שעה אחת קודם. בברכת שלום ואחדות דודיק דוד אזולאי
צרו קשר
תוכן העניינים
דפים ממוזערים
דאבל קליק להגדלת מסך
Made with FlippingBook flipbook maker