כוכב הצפון גיליון 2452

בקהילה עונג שבת

פרידות. פרידות מאנשים, מחוויות, ממסגרות. הן גורמות לי לבכות ולהתגעגע ובעיקר להיות עצוב, על עוד חלק שתם בחיים. מעולם לא נפרדתי מהשראה. השראה, בעיניי, היא מילה רחוקה. מייחס אותה לאבות האומה, אנשי רוח ומעש, כמו הראי''ה קוק, הסופר הרלן קובן, יוסף הצדיק שמלך על מצרים וכיבד את אביו ויש עוד רבים שהיוו השראה בחיי. כזאת הייתה מירית הררי, שבראש השנה האחרונה הלכה לעולמה לאחר מאבק מתיש ומייגע בן שנתיים בארורה שבמחלות. מירית הייתה השראה. לא רק עבורי אלא עבור כל עם ישראל והעולם כולו. בכל פוסט קראתי את מילותיה בשקיקה, משל הייתה ספר טוב. בכל פוסט למדתי: פעם על זוגיות ופעם על חיי משפחה – ובעיקר על מה עיקר בחיים ומה תפל. אז איך נפרדים מהשראה? שאלתי את עצמי השבוע, שאלתי ולא הצלחתי לענות. אולי כי שוב עצב מילא את גרוני. כי השראה כזו, ותעצומות נפש כפי שהיו במירית ז''ל – ראוי שיבכו עליה. לא הלכתי על המים – חיים חצב אני מאוד אוהב לקרוא, אף כי בעידן הדיגיטלי של ימינו קשה מאוד למצוא זמן פנוי לקרוא. הסופר חיים חצב, איש שכולו טבריה, כתב ספר שכולו סיפורי טבריה. כשראיתי את הפרסומים הייתי חייב לקנות. אני אוהב את העיר, אוהב לשמוע מסיפוריה, וספרו של חצב היא הזדמנות נהדרת עבורי להכיר את סיפורי העיר – טרום הולדתי. מנצל במה זו, בכדי להודות לחיים חצב על הזכות להכיר את טבריה של אז דרך סיפוריו השנונים, המחכימים. חלקם שמחים, חלקם עצובים – אבל כל כולם – סיפורי טבריה.

איך נפרדים מהשראה? יוסי בן חמו

מירית ודידי הררי בימים בריאים. נפרדים מהשראה

שאחז אותי בשדה התעופה זה משהו שנחרט בלב. מאז אותו רגע הבנתי כמה אני שונא פרידות. בכל פעם שאני מסיים עם כיתה שנה, בטח כשסיימתי עם תלמידיי הבוגרים את י''ב לפני שנתיים – הלב נחמץ. אני שונא

אני מכיר פרידות. שונא פרידות. אי שם אחותי הגדולה נישאה לבעלה, 11 בגיל שהתגורר אז בטורונטו שבקנדה. ליווינו אותה לשדה התעופה לקראת הטיסה, והיינו אמורים לטוס שבועיים אחריה אל החתונה. הבכי הבלתי נשלט

מתקדמים לעולם הדיגיטלי

053-7722311 שלחו ווצאפ או התקשרו הקמה וניהול חנות מכירתית בניית אתרי אינטרנט

St

2452 | 25.09.20 | ז׳ תשרי תשפ״א | כוכב הצפון | 26