כוכב הצפון גיליון חג ראש השנה

והלכותיו ראש השנה

יום טוב של

ראש השנה שחל בשבת

קולו המהדהד והמעורר של השופר - יישמע השנה רק ביום השני של ראש השנה, בשל קדושת השבת. אך הפיוט המיוחד והמרטיט של רבי אמנון ממגנצא – ייאמר בקהילות רבות בארץ ובעולם בשני הימים של ראש השנה

ה הרשע ָ וּ ִ ויאמר: לא. ויהי ככלותם לקצץ, צ להשכיב את רבי אמנון במגן אחד, וכל פרקי אצבעותיו בצדו, וישלחהו לביתו. הכי נקרא שמו ר' אמנון - כי האמין באל חי וסבל על אמונתו יסורין קשין מאהבה, רק על הדבר שיצא מפיו. אחר הדברים האלו קרב מועד והגיע ראש השנה, בקש מקרוביו לשאת אותו לבית הכנסת עם כל פרקי אצבעותיו המלוחים ולהשכיבו אצל שליח ציבור. ויעשו כן. ויהי כאשר הגיע שליח ציבור לומר הקדושה ו'חיות אשר הנה', אמר לו רבי אמנון: המתן מעט ואקדש את ה' הגדול. ויען בקול רם: 'ובכן לך תעלה קדושה' - כלומר, שקדשתי את שמך על מלכותך ויחודך, ואחר כך אמר: 'ונתנה תוקף קדושת היום'. אמר 'אמת כי ן ומוכיח', כדי להצדיק עליו את ָ אתה הוא דיּ הדין שיעלו לפניו אותן פרקי ידיו ורגליו, וכן כל הענין. והזכיר 'וחותם יד כל אדם בו ותפקוד נפש כל חי'. שכך נגזר עליו בראש השנה. וכשגמר כל הסילוק, נסתלק ונעלם מן העולם לעין כל ואיננו כי לקח אותו ב ַ ה ר ָ אלקים. ועליו נאמר (תהלים לא): מ יךָ וגו': ֶ א ֵ יר ִ ל ָ תּ ְ נ ַ פ ָ ר צ ֶ שׁ ֲ ךָ א ְ טוּב

לכפור באלקים חיים, ויבוא אל ביתו ולא נעשה חולה). =( אבה לאכול ולשתות ונחלה ויבואו כל קרוביו ואוהביו לנחמו, וימאן דיבורי) =( להתנחם, כי אמר ארד אל ניבי אבל שאולה! ויבך ויתעצב אל לבו. ויהי ביום השלישי בהיותו כואב ודואג, וישלח ההגמון אחריו, ויאמר: לא אלך! ויוסף עוד הצר שלוח שרים רבים ונכבדים מאלה - וימאן ללכת אליו. ויאמר ההגמון: מהרו את אמנון להביאו בעל כרחו! וימהרו ויביאו אותו. ויאמר לו: מה זאת אמנון, למה לא באת אלי למועד אשר יעדת לי להועץ ולהשיב לי דבר ולעשות את בקשתי? ויען ויאמר אמנון: אני ברה ִ את משפטי אחרוץ: כי הלשון אשר דּ ותכזב לך - דינה לחתכה! כי חפץ היה רבי בר סרה. ויען ִ אמנון לקדש את ה' על אשר דּ ההגמון ויאמר: לא, כי הלשון לא אחתוך, ם, אשר לא באו ִ ברה, אלא הרגלי ִ כי היטב דּ למועד אשר דברת אלי - אקצץ, ואת יתר סר. ַ חלקי הגוף איי ויצו הצורר ויקצצו את פרקי אצבעות ידיו ורגליו. ועל כל פרק ופרק היו שואלין לו: התחפוץ עוד אמנון, להפך לאמונתנו?

קדושת היום הפיוט הנודע והמרגש "ונתנה תוקף" – אשר נתקבל ברוב קהילות ישראל, והשתלב בתפילות הימים הנוראים - נכתב על ידי רבי אמנון ממגנצא זיע"א. על הנסיבות שהביאוהו לכותבו, כותב רבי יצחק ב"ר משה, שהיה רבו של המהר"ם מרוטנבורג ושל עוד מאחרוני בעלי התוספות, בספרו המפורסם "אור זרוע" (הלכות ראש השנה, ח"ב אות רעו): "מצאתי מכתב ידו של הרב אפרים מבונא בר יעקב, שר' אמנון ממגנצא יסד 'ונתנה תוקף' על מקרה הרע שאירע לו, וזה לשונו: מעשה ברבי אמנון ממגנצא, שהיה גדול הדור ועשיר ומיוחס ויפה תואר ויפה מראה, והחלו השרים וההגמון לבקש ממנו שיהפך לדתם, וימאן לשמוע להם. ויהי כדברם אליו יום יום ולא שמע להם, ויפצר בו ההגמון. ויהי כהיום בהחזיקם עליו, ויאמר: חפץ אני ועץ ולחשוב על הדבר עד שלשה ימים, ִ לה וכדי לדחותם מעליו אמר כן. א יצא מאת פני ההגמון, שם ֹ ויהי אך יצ הדבר ללבו על אשר כך יצא מפיו לשון ספק, שהיה צריך שום עצה ומחשבה

2451 | 18.09.20 | כ״ט אלול תש״פ | כוכב הצפון | 82