כוכב הצפון גיליון חג ראש השנה

בס"ד ימי הקורונה זמן למחשבה

– אנו נאבד את אמונתנו?! אף יסורים וחולי – בשעה שמשגרים אותם על האדם, משביעים אותם שלא ילכו אלא ביום פלוני, ולא יצאו אלא ביום פלוני ובשעה פלונית, על ידי פלוני ועל ידי סם פלוני. כיון שהגיע זמנם לצאת, הלך לבית עבודה זרה. אומרים היסורים: דין הוא שלא נצא! אך חוזרים ואומרים: וכי מפני ששוטה זה עשה שלא כהוגן, אנו נמיר את שבועתנו?!". בעוד כמה שעות, נתאחד כולנו בתפילות הימים הנוראים, ימי הדין והרחמים – ראש השנה, שבו "כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר: היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם..." (מסכת ראש השנה, דף טז.). נעתיר כולנו לפני בוראנו ונזעק יחד את הבקשה: "אבינו מלכנו, מנע מגיפה מנחלתך". אנו מאמינים בני מאמינים שיש בכוחו של כל יהודי – קטן וגדול – לזעוק מקירות לבו ולהרבות בתפילה ולבטל גזירות, במיוחד ביום קדוש וגדול זה, שבו נכתבים כל מהלכי השנה הבאה עלינו לטובה. שנה טובה ומבורכת, כתיבה וחתימה טובה, בריאות איתנה ובשורות טובות, ישועות ונחמות לכל תושבי טבריה, עמק הירדן וכל בית ישראל בארץ ובעולם, אמן ואמן.

זוהי השעה שעם ישראל מתגלה במעלותיו, באחדותו בערבות ההדדית שלו ובדאגה לזולת. עם כל המגבלות וההרחקות, אנו רואים שוב ושוב את אותם ארגונים ויחידים המעניקים עזרה וסיוע זה לזה. הורים וקשישים - למרות הניתוק וההרחקה המתבקשת - מוקפים פתאום בילדים המתעניינים בהם יותר ויותר, מתקשרים מבקרים ומעודדים. ללא ספק, תקופה זו גם הביאה אותנו לחשוב על החיים ועל איכות החיים, מזווית שונה: לא עוד מופעי ראווה מיותרים ומנקרי עיניים בשמחות, מוותרים בקלות על רמת חיים גבוהה ומסתפקים במועט ולא מחפשים עוד טיולים בחו"ל. המסיכה מסתירה הבעות של דאגה ושל שמחה – כלומר: כולם שווים לטובה. אזכיר כאן את הדיון שהיה בין רבי עקיבא בן יוסף ליהודי בשם: זונין. (מסכת עבודה זרה דף נה.). אמר אותו יהודי לרבי עקיבא: לבי ולבך יודעים שעבודה זרה אין בה ממש. אבל מה זה שאנו רואים שאנשים שהם פסחים, ונתפרקו אבריהם מחמת החולי - הולכים לעבודה זרה וחוזרים אחר כך באבריהם שהם מוצמדים. ולמה זה? אמר לו רבי עקיבא: אמשול לך משל, למה הדבר דומה? לאדם נאמן שהיה בעיר, וכל בני עירו היו מפקידים אצלו שלא בעדים. בא אדם אחד, הפקיד אצלו בעדים. פעם אחת שכח והפקיד אצלו בלא עדים. אמרה לו אשתו: בא ונכפור. אמר לה: וכי מפני ששוטה זה עשה שלא כהוגן

חז"ל במסכת גיטין (דף נו:), מספרים על טיטוס הרשע, שלאחר שהחריב את בית המקדש השני - "...עמד עליו נחשול שבים לטובעו. אמר (הרשע): כמדומה אני שאלהיהם של אלו, אין גבורתו אלא במים: בא פרעה - טבעו במים. בא סיסרא - טבעו במים. אף הוא עומד עלי לטובעני במים. אם גיבור הוא - יעלה ליבשה ויעשה עמי מלחמה (עפ"ל). יצתה בת קול ואמרה לו: רשע בן רשע! בן בנו של עשו הרשע! בריה קלה יש לי בעולמי ויתוש שמה... עלה ליבשה, ותעשה עמה מלחמה!... עלה ליבשה - בא יתוש ונכנס בחוטמו, וניקר במוחו שבע שנים...". ולא נותר ממנו וממורשתו דבר! כשהביא הקב"ה את המכה השלישית על המצרים במצרים, סברו החרטומים והמכשפים להראות את כוחם כמו במכת הצפרדע, ולהעלות את הכינים "ולא יכולו"! עד שהודו בפה מלא: "אצבע א-לוקים היא!" (שמות ח, יד-טו). זה למעלה מחצי שנה שהעולם כולו נע ונד סביב הנגיף הנושא את השם "קורונה" – שתרגומו החופשי הוא: "כתר", והתנהגותו כ'מלך'. הוא הצליח לקרקע מטוסים, לעצור כלי שיט, להשבית רכבות ולהושיב יחידים ביתה, כאסירים בכושרות. אכן, אין אתנו יודע עד מה ועד מתי. חוקרים ומדענים עושים לילות כימים למצוא מזור וחיסון לנגיף – ואין! מספר החולים עולה, והסבל קשה מנשוא.

הנגיף נושא את השם "קורונה" – שתרגומו החופשי

הוא: "כתר", והתנהגותו כ'מלך'.

עם כל המגבלות וההרחקות,

אנו רואים שוב ושוב את אותם ארגונים ויחידים המעניקים עזרה וסיוע זה לזה.

נעתיר כולנו לפני בוראנו ונזעק יחד את הבקשה: "אבינו מלכנו, מנע מגיפה מנחלתך".

הרב שלמה דידי, רב המועצה האזורית עמק הירדן

2451 | 18.09.20 | כ״ט אלול תש״פ | כוכב הצפון | 26

Made with FlippingBook - Online catalogs