כוכב הצפון גיליון 2447

בקהילה עונג שבת

תגובת העורך ליוסי בן חמו יוסי חברי, אני בטוח שההיסטוריה שלך שזורה בגזענות היכן שנפגשת בה. כשאתה מציין שבעמק הירדן "שרובם המכריע" של הקיבוצניקים התקדם... כמה שאתה טועה ומטעה. אצלם זה בגנים, זה באורח החיים, קיים, חי בועט ונושם אבל זה רק צבוע בצבעי הקשת המזויפת שיוצאת תמיד מאחורי השמש המתעתעת וטיפות המים. הגזענות אצלם היא כמו הצל הרודף את כולנו. אבל כן יוסי, יש בניהם אנשים מדהימים ישרים, טובים, מלח הארץ, פשוטי עם ואין בליבם כל שמץ של גזענות נהפוך הוא, הם שותפים גם לביקורת של כולנו על החברה הקיבוצית המפוררת. חבל שרבים מהקיבוצים לא התקדמו ודילגו מעל המשוכה של השנים שחלפו מאז קם הרעיון הקיבוצי. קיבוץ דגניה א' (במרביתו) הוא דוגמא מאלפת למציאות זו. אין לי אינטראקציה מיוחדת עם קיבוצניקים אנשי העמק כיום, אבל אני בטוח שרובם המכריע התקדם שנות אור מהדור הקודם והגזעני שהיה פה בדור של אבותיי. מכיר הרבה אנשים נפלאים ולא גזעניים מיישובי העמק, אך לצערי, ולצער אנשי ההיגיון השפוי במדינת ישראל - ב"ניר דוד" עדיין תקועים אחורה, בעיקר בגלל גזענות. לכאורה. מבנה גופו המלא. עוד איש ממנו אני לומד ולמדתי רבות הוא חיים אביטן הי''ו ונישלח לו בריאות איתנה. באבא חיים, איש יקר ואהוב, שנתן את מיטב שנותיו ואת רוב מרצו וכוחו למען בנית הארץ (ובעיקר קיבוצי הסביבה), סיפר על עבודת הפרך בה עבד ב"סולל בונה" שם סלל כבישים בו בזמן שאנשי קיבוצי העמק נהנו מעמלו - ולצער כולנו - לא התייחסו אליו ולחבריו לעבודה בהתאם.

המניע? וכשהמניע, לעניות דעתי ולכאורה, הוא גזענות, אז כל השאר לא רלוונטי. אבותינו, שלי ושל אנשי ניר דוד יחד, נלחמו על אדמת הארץ, ייבשו ביצות (יחד ולחוד, מי בצוותא ומי בפקודה), סללו כבישים, נלחמו באויב משותף – בכדי להגיע לארץ המובטחת, ארץ זבת חלב, דבש, מעיינות ונחלים, אפליות וגזענים. כשקיבוצניק ותיק מ"ניר דוד" מתראיין לטלוויזיה ובפליטת פה לא אופיינית מודה כי "אם יאמר את שעל ליבו - יאשימו אותו בגזענות" - זה מרתיח. לא שאלו אותו שאלה מכשילה, לא דחקו אותו לפינה, והקיבוצניק החביב פתח את כל הג'ורה הגזענית שטמומה בו החוצה. 2 גזענות כילד - לא חוויתי גזענות. גדלנו בחממה, בה כולם שווים לכולם. כך חינכו אותנו: שכולם שווים, שאל כולם מדברים בכבוד ואת כולם צריך לאהוב - כי אנו בני אדם.

יוסי בן חמו

גזענות

אלי דסה, שחקן נבחרת ישראל ובית''ר ירושלים לשעבר, שמשחק היום בחו''ל, סיפר שהגיע לארץ לביקור ושכר דירה. דסה, למי שלא מגיע מהתחום, הוא בן העדה האתיופית. כשאמא שלו הגיעה לסייע לו לסדר את הדירה החדשה עם החפצים החדשים, ניגשה אליה אחת השכנות במדרגות הבניין ושאלה: "תגידי, איזה דירה את מנקה? כמה עולה לשעה?" אמו של דסה, המסורתית והצנועה, השיבה דירות שונות, ובדרכה 3- שהיא עובדת ב שלה העבירה לשכנה מספר טלפון שגוי במכוון, וביקשה שתיצור איתה קשר.

בכיתה ט' הלכתי ללמוד בישיבה תיכונית מחוץ לטבריה. לראשונה נחשפתי וחוויתי פערי מעמדות אשכנזיים - ספרדים. בסופו של יום התגברתי על המשוכה, אך ככל שבגרתי, שמעתי עוד ועוד סיפורים על גזענותם של חברי התנועה הקיבוצית מן

דוד סעדיה ודודה לאה - דור אבותינו חווה גזענות שזמנה תם

נחל האסי ואולי הסיפור של הגברת דסה, הוא מראה לדמותה של החברה הישראלית בכלל, ומראה מינימלית לסוגיית פתיחת נחל האסי. שאלת האם לפתוח או לא את נחל האסי מקורה בשאלה שורשית אחרת: מה

העבר. לא מעט סיפורים שמעתי מאח של אבא שלי, דוד סעדיה הי''ו, שעבד כל חייו בעבודת כפיים באחד המפעלים בקיבוצי האזור. לא פעם היה נאנח כאשר היה נזכר בפקודות שהיה מקבל, ובעיקר בכינויי הגנאי שהיו מכנים אותו (שמנצ'יק) עקב

www.kley-zemer.co.il מחלקת הסאונד המקצועית של רשת כלי זמר

ערכות קריוקי מכל הסוגים ובכל הגדלים

sound2@netvision.net.il

טבריה )אחרי גליל סנטר( 1 סוף רח׳ הגליל, דרך המרחצאות סוכנות כלי זמר הגדולה בצפון

04-6715230

2447 | 21.08.20 | א׳ אלול תש״פ | כוכב הצפון | 18