כוכב הצפון גיליון 2446
הצפון דעות
חיים חליוה עורך עיתון כוכב הצפון
אחח... טבריה טבריה לו היית צפת...
השופט חיים כהן ז"ל
כך היה כשהיו שופטים בירושלים... והיו בגין ורבין ז"ל לפני שחרור עמוס ברנס מן הכלא, השופט חיים כהן ז"ל, הגיע לכלא בכדי לבקש סליחה מהאסיר עמוס ברנס, אותו הרשיע בדין. כן, כבוד השופט חיים כהן ז"ל הגיע במיוחד לכלא בכדי לבקש סליחה. עוד בטרם זוכה ברנס וישב עדיין בכלא, כתב לו כבוד השופט חיים כהן ז"ל את הדברים הבאים: "סופו של הצדק להיגלות, וסופו של מעוות להיתקן - ומי ייתן שלא יארכו הימים וצדקך יצא לאור עולם". כבוד זה שופט שראוי וחובה לקרוא לו, עם המון הערכה, הערצה וכבוד השופט אמיתי לאיש ולתפקידו. תראו לאן הגענו? לאיזה פסקי דין? איזה שופטים? ממה הם מונעים? היכן החוק שקבע המחוקק? עד להיכן יגיע הניתוק של השופטים מהעם? הכבוד שרחש בגין לשופטי העליון וכמוהו גם אנחנו נבע מאנשים כמו השופט חיים כהן ז"ל, זן נדיר של שופטים שנראה שהולך ונעלם. ואילו אתם השופטים בעליון, מני מזוז וג'ורג' קרא מה עבר לכם בראש כאשר כתבתם את פסק הדין שכתבתם? האם תעשו את המעשה האצילי, המתבקש, המכובד אותו עשה שופט העליון חיים כהן ז"ל כאשר ביקש סליחה, מעמוס ברנס. השופט כהן זכה לכבוד שבין נושאי האלונקה בהלווייתו של השופט חיים כהן היה עמוס ברנס. זהו מקרה יוצא דופן - שבו נאשם חולק כבוד אחרון למי ששפט בעניינו ולאו דווקא לטובתו - בא לידי ביטוי ייחודו של השופט חיים כהן ז"ל. וממי אתם תבקשו סליחה, מהאבא והאמא של החייל שנרצח? מחיילי צה"ל? מעם ישראל אותו הפקרתם לידי מרצחים? אתם מנותקים מהעם וחושבים שאתם מורמים מעם. השופט, שהפך את שיקול הדעת השיפוטי לחומר של כוח בידי בשר ודם, ששכח את אנושיותו ובכך חירב את כבודה של מערכת המשפט והחוק בישראל, השופט אהרון ברק, דווקא הוא כתב באחד מפסקי הדין שלו כך:
טבריה, כאשר ראש העיר המודח, קובי עמד בראשה. הכיכר כמו הכוונה לשם שנקבע לה, "האחדות". היא מטופחת, מסודרת פורחת, מזמינה, עשויה אבן ירושלמית בשילוב פיתוחי מתכת. כל זאת ראו עיניי
הכביש המוזנח הפך לכביש מסודר וחדש, הוקמה כיכר ראשונה יפה ומדהימה, מטופחת ופורחת כשבמרכזה נישא ברז הזהב המזרים מים לכיכר, פסל סביבתי מדהים ביופיו.
השבוע הגעתי לעיר צפת. כבר בכניסה הראשונה לעיר מכביש ראש פינה, כביש הזכור לי ככביש לא מטופל ומוזנח, הבחנתי בשינוי והפעם, נגלו לעיניי שינויים חזותיים מדהימים. הכביש המוזנח הפך לכביש מסודר וחדש, הוקמה כיכר ראשונה יפה ומדהימה, מטופחת ופורחת כשבמרכזה נישא ברז הזהב המזרים מים לכיכר, פסל סביבתי מדהים ביופיו. המשכתי בנסיעה, לאחר מספר מטרים פגשתי את הכיכר השנייה, כיכר "האחדות", יפה לא פחות מהראשונה. שימו לב לשם שנבחר לכיכר בהשוואה לשם שצמח לעיר כך תבעו "הגשש החיוור" כבר אז את מטבע הלשון הזו במערכון שלהם, "הקפיטריה של טבריה". כולנו יודעים שהם אף פעם לא טעו. ההיסטוריה הוכיחה לכולנו שכל מערכון נכון גם להיום.
ועוד לא הגעתי לכניסה למיתחם בית המשפט בצפת, שבכניסה המזרחית לעיר, מטרים. טיפסתי ימינה 100 מרחק של עוד במעלה העיר צפונה והעיר נתגלתה לי כמשהו אחר מהזכור לי בעבר. עיר נקייה הרבה יותר, מסודרת, מגוננת ומטופחת. אפילו פחי האשפה הסטנדרטיים להם רגילים כולנו כבר לא היו שם, הם הוחלפו בפחים חדשניים המותאמים סביבתית, כאשר בסביבתם כמובן, איך לא, המיחזוריות כולן. העיר צפת הפכה להיות תוך שנתיים למשהו אחר לגמרי. הופתעתי לטובה! ראש , איש 2018 עיר אחד טוב, שנבחר בשנת הליכוד, שוקי אוחנה, עשה מהפכות כמעט בכל תחום. בשנתיים ביצע מהפכה בעיר בזמן שאצלנו בטבריה תוך שנתיים בלבד, הודח ראש העיר שנבחר, נבחרה תחתיו וועדה קרואה. זה הזמן באמת לומר: "אך טבריה טבריה, לו היית צפת!" בננו, היכן בדיוק טעו הגששים?
17 | 2446 | 14.08.20 | כ״ד אב תש״פ | כוכב הצפון
Made with FlippingBook Publishing Software