כוכב הצפון גיליון 2443

שער כתבת

רשת "המשביר לצרכן" עוסקת בשיווק ופרסום יומם ולילה. אין צעד שיווקי שפסחו עליו בהנהלת "המשביר". ברמץ הסניף המקומי – מעבר לפרסום והשיווק, אנחנו לקראת תהליך של התחדשות הסניף מבחינת נראות. כמה מקומות תעסוקה מספק סניף "המשביר לצרכן"? עובדים. 70 בימים כתיקונם, יש בסניף מעל כיום עקב משבר הקורונה שלא פוסח 90% עובדים. מעל 50 גם עלינו – יש מהעובדים בסניף הם טבריינים. "המשביר" מעסיק ומפרנס רבים מתושבי העיר. מה אתה אוהב בסניף בטבריה? שאלה אחת עם המון תשובות. על תחושת המשפחתיות כבר הרחבתי, ואוסיף: כשלקוח או לקוחה חוזרים אלינו – אין אושר גדול מזה. חייב לדעת לשמר את הלקוחות החוזרים, והמטרה התמידית היא להגדיל את קהל היעד החוזר. בנוסף – חוד החנית שלי, צוות העובדים שלי, שמגיע לכל משמרת עם אש בעיניים למכור ולתת שירות ללקוחות. איך הצוות שאתה מקבל בסניף? רוב הצוות ותיק, מכיר את הסביבה והעבודה, חי את הלקוחות. יש רגעים שאני מתבונן ועוצר ללמוד מהם. המון ניסיון בשיווק ומכירות, ובנק מטרות: להגדיל את קהל היעד, להגדיל את כמות הלקוחות. אני ער לשינויים דמוגרפיים בטבריה ובסובב כנרת, ל"עוגה" התווספו מרכזי קניות אחרים שמתחלקים בנתח והצעת מבצעים לקהלים ספציפיים, למשל אנשי כוחות הביטחון, צעירים או חרדים – זה משהו שהוא על סדר יומנו. טיפ לאיש שיווק מתחיל – מאיש שיווק עם רקורד? בוחרים קהל יעד, מתבוננים פנימה אל העסק – מחזקים את היתרונות ומחלישים את החסרונות. אני אוהב להיות ממוקד מטרה, אין טעם לירות לכל כיוון ולא לפגוע בכלום – אלא להכווין למטרה, לדעת לאן אני מכוון ולפגוע. לכל זה אני מוסיף אנרגיה – המרכיב החשוב ביותר – להלהיב את הצוות, בעיקר סביב מכירות ויעדי מכירות. יש משוואה בעלת ערך בקמעונאות: מוצר = מחיר שמתאים ללקוח + שצריך לקוח עסקה מוצלחת. מה אתה מביא איתך לרשת "המשביר לצרכן"?

האווירה המשפחתית בסניף בטבריה היא מהמשובחות שראיתי: רק בטבריה יצא לי לראות מוכרת שמחייגת ללקוחה ומשתפת אותה במבצעים חדשים

יוסי בן חמו

שלי, "המשביר" זה משהו ששייך לעבר לא מסכים איתך. ל"משביר" יש המון יתרונות: חווית הקניה המושלמת תחת קורת גג אחת – מהלבשה תחתונה, דרך הנעלה, פרפומריה, קוסמטיקה, ועד למוצרי חשמל. יש מחלקת ספורט מהמקצועיות ביותר בטבריה, מותגים לצעירים וביגוד למבוגרים. הכל במקום אחד. האווירה המשפחתית בסניף בטבריה היא מהמשובחות שראיתי: רק בטבריה יצא לי לראות מוכרת שמחייגת ללקוחה ומשתפת אותה במבצעים חדשים או פריטים חדשים שהגיעו ויכולים להתאים ללקוחה. נוצר קשר אישי וישיר בין המוכרניות ללקוחות. נכון, בעבר סניף "המשביר" פרח יותר, היה מרכז העניינים, אבל אין סיבה שלא תחזור עטרה ליושנה. אני מניח שאתה כמנהל הסניף ער לתחרות שמגיעה ממכירות באינטרנט אני ער, לומד המון את הנושא, אך יש יתרון אחד מובהק לחנויות על פני המכירות ברשת: חווית קניה מושלמת. איך אפשר למדוד נעל דרך קניה באינטרנט? איך אפשר להריח בושם באינטרנט? לאינטרנט יש יתרונות עצומים בשיווק ופרסום – אך הוא אינו יכול לספק חווית קניה בדומה למה שאנחנו מספקים איך מתמודדים עם התחרות במכירות מול רשתות שעובדות באינטרנט?

ברוך הבא לטבריה לא בשבילי האיחול הזה. מעולם לא עזבתי את טבריה. גם כשעבדתי בנתניה ובקרית שמונה – בסוף יום העבודה ה"וויז" היה מכוון לטבריה. לא עוזב אותה בחיים. שנים אחרונות 7 – ובכל זאת בקרית H & O ניהלת את סניף שמונה – איך התחושה לחזור לעבוד בטבריה? סגירת מעגל. בכלל להגיע לעבוד בסניף "המשביר", שכנער וחייל אני זוכר אותו כמרכז הבילוי של טבריה, המקום המרכזי בו היינו קונים ומבלים – מרגיש שנפלה בחלקי הזכות. וואו. לזה הכי התגעגעתי. בעבר כשהשתחררתי מהצבא וניגשתי לפתוח חשבון בנק, השאלה הראשונה ששאל אותי מנהל הבנק הייתה: "מי זה אבא שלך?" כל סוחר טברייני ידע לומר שזה מה שמייחד את הטבריינים, החום והמשפחתיות. כל לקוח טברייני מתעסק בהיכרות עם המוכר או המוכרת. יש באופי הטברייני תחושת ביטחון כשאתה מכיר את המשפחה המורחבת. הלקוח הטברייני סומך עליך, סומך על המילה שלך ומרגיש בנוח לקנות ממך. איך זה לחזור לעבוד עם האוכלוסיה הטבריינית?

אם בתחושות עסקינן – בתחושה

21 | 2443 | 24.07.20 | ג׳ אב תש״פ | כוכב הצפון