כוכב הצפון גיליון עצמאות 2431

בכוכב חדשות

הדור שנשאר לספר

בימים אלה, בחצר ביתה

קיבלתי מתנה מחבר: מחברת בעלת כריכה. במחברת זו השתמשתי להכל: לימודים, כתיבת שירים וציורים. בטרזין , עד סתיו 1942 שהיתי מיולי אז נשלחתי לאושוויץ. 1944 כל הדרך שעברתי החל מעליית הנאצים לשלטון הייתה כמוהמדרגות בדרך לגיהנום, ואושוויץ היה המדרגה הנמוכה ביותר.

מאיתנו במרמה, ללא תשלום פרוטה. לאחר גירושנו מהאחוזה, עברתי להתגורר מעט אצל משפחתה של אמי, עד שהגרמנים גילו שהוילה שייכת ליהודים, גירשו את אמא לגטו לודז' ולקחו את הוילה. נפרדתי מאמי בחיבוק חזק – ומאז ועד היום אין איש יודע מה עלה בגורלה. כל חיי אני מחפשת מידע אודותיה – אך לשווא. בהמשך אבי נשלח לגטו טרזין. התפללתי שישלחו גם אותי לשם – כדי שאהיה עם אבא, ואכן כך קרה, נשלחתי לטרזין שם התאחדתי עם אבא. בטרזין לאבא היה מעמד, כיוון שהיה מחלק הלחם בגטו. התגוררתי בבית הילדים בגטו ביחד עם ילדות ונערות בנות גילי. היו לנו מטפלות יהודיות שדאגו לנו במסירות, ולמרות שהיה אסור – למדנו. מדוע להסתכן בשביל ללמוד? ההנהגה היהודית מאוד רצתה לשמר את המסורת, החינוך, האנושיות והתרבות היהודית, וידעה כי חינוך היא הדרך להמשך המורשת. ספרי קצת על המחברת שלך מתקופת החיים בגטו , שנחגג בטרזין, 12- לכבוד יום הולדתי ה

גל בן צבי לא בכל יום נקרית בפנינו הזדמנות להביא לכם ראיון כל כך מרגש: גל בן צבי, תושבת טבריה, חברה בתנועת דרור ישראל ובקהילת תוצרת הארץ, בחרה לראיין את סבתה, חנק'ה דרורי, ניצולת אושוויץ וטרזין. , נולדה בפראג. הוריה 1931 חנק'ה, ילידת נפרדו בילדותה, והיא גדלה עם אביה בחווה בכפר. לאחר הנאצים לשלטון נלקחה מהם החווה והיא עברה להתגורר עם אמה בפראג. כשהחלו יהודי פראג להישלח למחנות הופרדה מאמה ולא זכתה לראותה שוב. סבתא, היכן "פגשת" לראשונה את השינויים בעקבות עליית המשטר הנאצי? .4-5 כשהחלה השפעת המשטר הייתי בת עבורי כילדה, היטלר היה שד מאיזה סיפור, לא הבנתי שזה אדם שרוצה להרוג אותי. ברגע שהגרמנים פלשו לחבל הסודטים שבצ'כוסלובקיה, הסיפור היה שונה: ביום אחד הופיעו שיירת משאיות צבאיות ואופנועי סירה והבנו שאנחנו בצרות. לראשונה חשתי שונה משאר הצ'כים, הבנתי את משמעות המושג "יהודיה". את האחוזה בה גרנו לקחו

מאושוויץ נשלחתי למחנה עבודה במפעל לייצור תרמילי תחמושת בעיירה במזרח גרמניה. כשהגרמנים התחילו להפסיד במלחמה כבר שמענו את הצבא האמריקאי מתקרב, ובכל זאת הגרמנים שלחו אותנו למחנה מינכאהוזן באוסטריה על מנת להספיק להשמיד אותנו. כשהגענו למינכאוזן התגלה שהמחנה כבר שוחרר, חיפשו לשלוח אותנו למקום השמדה אחר, ולבסוף חזרנו לטרזין. בטרזין גיליתי שהמחברת שלי נשכחה שם נשארה טרם נסיעתי לאושוויץ, ואחת מחברותיי שמרה עליה עבורי והחזירה לי אותה. שמרתי על המחברת הזו כל חיי וכיום היא מוצגת במוזיאון בית טרזין. מה עזר לך להחזיק בגטו? הציפייה לחזור אחרי המלחמה לחיים שהיו לפני, למשפחה והשגרה. מה הדבר הקשה ביותר איתו התמודדת? לדעת שאבא שלי נפטר מיאוש, ממש לקראת הסוף, כחודש לפני סוף המלחמה. היחידים ששרדו היו אחות של אבי ובני ביתה, שעלו לארץ לפני המלחמה.

בס״ד

4 טופס תן למומחים לטפל בזה

CLINIC KOKHAVA קליניקה כוכבה

MASSAGE

ליווי וטיפול מלא ובתעודת גמר 4 בטופס 4 עד קבלת טופס

10:30-22:00 ׳ א׳ - ה 10:30-16:00 ׳ ו 22:00 מוצ״ש עד

מסג׳ מקצועי מסיבי , טבריה 3 רח׳ הצנחנים )מעל חב׳ חשמל, הבית הכחול( ללא תור!

gassar10@gmail.com | 050-5909555 יובל גסר איזור טבריה ועמק הירדן

054-9251068

2431 | 24.04.20 | ל׳ ניסן תש״פ | כוכב הצפון | 14