כוכב הצפון גיליון 2423

בקהילה אור

בתדמית שהודבקה לנו. נדמה שהתדמית הזו מודבקת לכל ישוב בו יש יורדי ים. עובדי כפיים שנאלצים להלחם מידי יום בכדי להביא פת לחם הביתה. תדמית הקשוחים הלוחמניים החצופים דבקה גם בתושבי דרום איטליה וגם ביוונים. שנדמה שהם פשוטים. באורחות חייהם. אך למעשה אצלם טמון הסוד לאושר המוחלט ולחיים טובים. שגם המתוחכמים ביותר לומדים שנים רבות וחוקרים יבשות ודתות בכדי למצוא את אותו אושר אך לשווא. גם בצבא בקורס הקצינות ספגתי את אותו יחס. מזלזל ומתנשא. עברו שנים עד שחזרתי לטבריה כאישה בוגרת. הקמתי . נישאתי לזה 35 לעצמי משפחה רק בגיל שאהבה נפשי. לא הפתיע אותי כלל שלאחר מסעותיי ברחבי העולם והארץ מצאתי אותו דווקא כאן בטבריה. התחתנו בגני המצפור אל מול כנרת. היכן שעמדה אימי בתמונה הראשונה בה צולמתי ואני בזרועותיה. אנחנו צריכים להיות גאים בתדמית הקשוחה שיצאה לנו. היא מעידה על חיים לא קלים שעברנו. על פשטות שיש בה עומק ועושר ושמחה שלא תתואר. על חום שמצמיח כל כך הרבה פירות טובים ומוצלחים גם אם הפרוטה לא הייתה מצויה בכיס. האושר נמצא כאן בטבריה. הוא פשוט עומעם והושכח וגודר והוחלף במסך. אנחנו יכולים להחלים. אנחנו טבריינים! שבת שלום, קרן אור ויס

"רק על עצמי לספר (רחל) ידעתי" קרן אור ויס

התום היפים שמשום מה אנו זוכרים מהם רק ימי קיץ חמים. כאילו בחורפים היינו שוקעים בשינה עמוקה. או יוצאים לקטוף חובזות ביער שוויץ. הייתה לי ילדות פשוטה חמה וקסומה. כמו לרובנו. ככה אני זוכרת אותה. התדמית לגבי המקום בו נולדתי וגדלתי החלה להיסדק כשהתקבלתי לעתודה ובגיל כבר הייתי סטודנטית מן המניין. בתחילה 17 הייתי משועשעת ממבטי התדהמה של חבריי הסטודנטים או מצוות ההוראה כשאמרתי שאני מטבריה. לאחר מכן התחלתי להיעלב. להגן בעוז על העיר שאני אוהבת. להבין את התדמית הקיימת בחוץ לעיר ועד כמה היא רחוקה מהעיר האהובה שלי בה צמחתי. אז את טבריינית או אינדיאנית קרן? רציתי לענות שמנסה לשחק אותה 17 שאני רק ילדה בת בעולם של בוגרים הרבה יותר ממני ובטח גם מתוחכמים. שבטח אף אחד לא יודע למצוא חרשוף כמוני. או לזהות כל צמח באם הוא אכיל או לא, הודות לטיולים הרבים ביער שוויץ. אבל במקום זאת עצרתי את הדמעות חייכתי חיוך עקום והתעלמתי. נדמה שאנחנו הטבריינים כבר עשורים רבים נלחמים

.1973 אני מילדי חורף תעשו חישוב מהיר בת כמה אני ותהרהרו עד כמה אני לא נראית בכלל(צוחקת). בת יחידה לאב שאהב לצלם אותי בכל הזדמנות נתונה. באלבומים המשפחתיים המחולקים על פי קטגוריות, בין התמונות הראשונות, אני בידי אימי עליה השלום בשטח שעליו כיום בנוי המצפור עליו השלום מחייכות אל מול כנרת. נדמה שהכנרת הינה חלק מהמשפחה של כל טברייני. אנו אוהבים להתרפק עליה. היא חלק מאיתנו. לכולנו זיכרונות ילדות זהים, שחקוקים בדנ"א שלנו. כאילו מסמנים אותנו כטבריינים. השבתות הארוכות בכנרת. עם האבטיח במים וגרעינים. עם קרטיב לימון מהגזלן וקפיצות מהגב של אבא. בחופים הפתוחים והיפים של הכנרת המלאה כפי שאנחנו זוכרים אותה לפני שתחמו וסגרו והגבילו אותנו ממנה. קל היה לגדול אז בחממה הקיימת. על אף שהכסף לא היה מצוי בשפע נדמה היה שהיינו מוקפים במשפחה אחת גדולה, עוטפת ומחבקת. שמשלימה חוסרים קיימים בחום ואהבה. ימי

בקיבוץ עין גב ניצלו את ההפוגה בגשמים ויצאו לנטיעות ט"ו בשבט המסורתיות. השתילה השנה נערכה בחסות ענף הנוי של הקיבוץ, ליד מגדלי הצעירים. לאחר הנטיעות יצאו התושבים למשחק ניווט קהילתי אינטראקטיבי, ברחבי הקיבוץ ועל גדות הכינרת שמפלסה עלה ושימח את כולם. בסיום נערך הפנינג ירוק וטעים, עם סדנאות יצירה ופיתות בטבון. כל האירוע היה בארגונם של ילדי קבוצת בר המצווה וצוות החינוך והתרבות. ט"ו בשבט שמח!

שנות 30 ותק וניסיון

למה לשלם יותר אם אפשר להוזיל? ביטוח בריאות וסיעוד ✔ תאונות ונכויות ✔ חיים ואובדן כושר עבודה ✔ ביטוח משכנתא ✔ ביטוח רכב ודירה ✔ בדיקת תיק פנסיוני מקיפה ✔

עבודות שיפוצים למוסדות ופרטיים

מחירים מיוחדים לקראת החגים

שיפוץ וחידוש אמבטיות מחיצות גבס עבודות צבע שליכט צבעוני קרמיקה טיח טפטים חשמל אינסטלציה בניה והריסת קירות איטום וזיפות גגות 052-2418880 אבי שושן

גולוב סוכנות לביטוח טיפול ויחס אישי מיכאל גולוב

054-4733820 | www.golub-ins.co.il עובדים עם כל חברות הביטוח

גולוב סוכנות לביטוח

2423 | 14.02.20 | י״ט שבט תש״פ | כוכב הצפון | 34

Made with FlippingBook Ebook Creator