2638 כוכב הצפון גיליון

חינוך

חדשות עדכניות באתר האינטרנט החדש

האורחים, שאינו חי בבית ואינו יודע את הכללים, עובר עליהם, ייתכן בתמימות, מה הורים רבים אומרים? "לא נורא, זה בסדר, זה לא מפריע". גם להורה, בליבו, זה מפריע ואולי מפריע מאוד, ובטח שזה מפריע גם לילדו, אשר רגיל שמעירים לו, כאשר הוא זה שעובר על הכללים. מה הוא מרגיש כאשר לילד של האורחים מותר? הוא מרגיש נחות ועם התחושה הזו הוא ילך לישון, גם אם הוא לא יאמר דבר, ובמקרים רבים, גם כשהוא יאמר, ישתיקו אותו וזה רק יעצים את תחושתו השלילית. דוגמה נוספת, כאשר ילד לא רוצה לחלוק משחק עם חבר שבא להתארח, הורים רבים, יאמרו לו: "תיתן לו, הוא אורח שלך, תהיה נחמד, אם לא תהיה נחמד הוא לא ירצה לבוא אליך יותר" וכד'. גם במקרה הזה, ההורים מקטינים את ילדם ושמים את האורח לפני הילד שלהם. אם הילד לא רוצה לחלוק חפץ ספציפי, הוא לא חייב, זה שלו וזה שלב נורמלי בהתפתחות, תבקשו מהאורח לבחור משהו אחר, תנו לילד שלכם ביטחון ותראו לו שאתם סומכים עליו בהחלטות שלו, ככל שתעשו זאת יותר, כך הוא יעבור את השלב הזה מהר יותר ויחלוק מהר יותר ואף בשמחה. אך אם תאמרו לו, הן ליד האורח והן לאחר עזיבתו של האורח, שהוא "קמצן" "לא יודע לחלוק" "לא מתנהג בנימוס לאורחיו" וכד', זה מה שיתקבע אצלו וכך הוא עלול להישאר. אני לא אומרת שצריך להגזים ולהעיר בלי הרף לאורחים, גם לא להפוך למגשרים בין הילדים, כדאי לאפשר להם להסתדר לבד, כמה שיותר, אבל אם יש מספר כללים בבית שלא עוברים עליהם בחיי היום יום של הבית, אין שום סיבה מוצדקת לעבור עליהם בגלל אורחים, ואם כבר החלטנו לאפשר, כדאי שזה יהיה מלווה בשיח מסביר וכמובן שמה שמותר לאורחים, מותר גם לבני הבית.

מה קורה כשמגיעים אורחים? ליאת גולן מאת:

יש הורים שמתנהגים בנימוס לאורחים וכן לילדיהם, שומרים על כללי הבית גם כאשר יש אורחים, מעירים בנחת כשצריך, מציבים גבולות ברורים לכל באי הבית ונותנים תחושה טבעית ונעימה לכולם. לעומת זאת, יש הורים שהופכים את עורם ומתנהגים בצביעות, בחוסר הוגנות כלפי ילדיהם, בנימוס יתר כלפי האורחים, מאפשרים לפרוץ את רוב הגבולות הקיימים בבית ובאופן כללי, משמשים דוגמה שלילית לילדיהם, לפיה, כדי להתחבב על הזולת, אפשר לא להיות נאמנים לעצמנו ולכללים שאנו בעצמנו הצבנו.

בנימוס יתר כלפי האורחים, מאפשרים לפרוץ את רוב הגבולות הקיימים בבית ובאופן כללי, משמשים דוגמה שלילית לילדיהם, לפיה, כדי להתחבב על הזולת, אפשר לא להיות נאמנים לעצמנו ולכללים שאנו בעצמנו הצבנו. לדוגמה: הורים בדרך כלל לא מסכימים לקפוץ על הספות, לאכול בסלון, להיכנס למיטות בלי מקלחת, להסתובב עם קרטיב מטפטף בבית, לשתות מיץ באמצע שבוע, לפזר מספר משחקים יחד או לצפות בטלוויזיה בלא הגבלה (כל בית והגבולות שלו). ופתאום, כשיש אורחים בבית, הילד של

כל בית מארח, יש אנשים שמארחים יותר ויש שמארחים פחות, אבל לכולנו מגיעים לפעמים בני משפחה או חברים, ואנחנו כמשפחה מארחים אותם בביתנו. הורים צריכים לשאול את עצמם, איך הם מתנהגים כאשר יש אורחים בבית. יש הורים שמתנהגים בנימוס לאורחים וכן לילדיהם, שומרים על כללי הבית גם כאשר יש אורחים, מעירים בנחת כשצריך, מציבים גבולות ברורים לכל באי הבית ונותנים תחושה טבעית ונעימה לכולם. לעומת זאת, יש הורים שהופכים את עורם ומתנהגים בצביעות, בחוסר הוגנות כלפי ילדיהם,

בהצלחה!

בלשון עברית, M . A ליאת גולן, מדריכת הורים מוסמכת 052-6039249