17.8.2018 גיליון 2350

www.star10.co.il

בכוכב דעות

חפשו אותנו

זר פרחים או זר של קוצים

גבעתי בן יוסף טור אישי

עוד עיר יפה כזאת" הוא אומר בעוד הסירה מיטלטלת במרחק של כמה מאות מטרים מהחוף. רואים עליו שהוא מאוהב. "אתה יודע באחד הפעמים אירחתי על הסירה, צעיר נוצרי, הוא הביט בכנרת ודמעות ירדו מעיניו, ואז הוא הסביר לי, שמיליוני נוצרים בעולם מקווים ורוצים להגיע למקום הקדוש הזה, מקום בו ישו הלך על המים, מקום בו היה נס הדגים, הם לא מגיעים לכאן, מפני שהעיר לא ערוכה לכך, מפני שאין יחסי ציבור טובים לעיר, מפני שסיפרו להם שטבריה היא עיר אבודה, אז למה שיגיעו? תראה מה הפוליטיקאים שלכם אומרים על העיר, בושה" הוא אומר בהתרגשות. הבחירות היו עבורו גורם מזרז "זה פשוט לא נעים, אבל הפוליטיקה המקומית, לא מעניינת אותי, אני מחפש רק דבר אחד, לעשות שיהיה טוב לעיר ולתושבים, אם כולנו נאמין בכך, אז נצליח" קובע אלירן. תחילת השינוי בקיבעון המחשבתי, החל בכנס גדול שהתקיים בחוף הסירונית, לאחריו, הודפסו חולצות עם "גם אני אוהב את טבריה", כובעים, צמידים וסלבריטאים שהכריזו על אהבתם הגדולה לעיר. "הכנס היה להצלחה גדולה, כך גם ההירתמות של עשרות סלבריטאים, שהכריזו על אהבתם הגדולה לעיר. בהמשך הפצנו בכל בתי המלון בעיר, לנהגי המוניות ולכל מי שחפץ, דפים עם תוכנית שבועית, של מה ניתן לעשות בעיר, זה כולל מסעדות, פאבים, טיולים, מופעים, ועוד המון פעילויות, בקיצור התברר שיש ממש המון מה לעשות. אבל מה, התרגלנו לשמוע מכל נהג מונית, ובדלפקי הקבלה, שטבריה היא עיר מתה ושאין מה לעשות בה. היום שינינו את זה, טבריה היא עיר חיה לפעמים גם תוססת, ויש מה לעשות בה, השינוי מתחיל בראש, ואת זה לדעתי הישגנו, עכשיו רבים כבר רואים את חצי כוס המלאה". אלירן, כל הכבוד, אני, כמו רבים מאוד בעיר מוקירים ומעריכים, את היוזמה ואת הביצוע ומעניקים לך שדה של פרחים, אתה ראוי לכך. כמוך, תמיד אני אומר, בואו וניראה את חצי כוס המלאה, ויחד נעשה כדי למלא אותה עוד ועוד... ואתה, הוספת כמות יפה לכוס, ומבטיח לך, עוד תיראה שהיא תתמלא על גדותיה, תגלוש, ותרווה ממימיה כוסות אחרים שבסביבה.

זר פרחים יצא לי השבוע להיפגש אתו. ישבנו יחד בסירה השייכת לו "באמצע הכנרת". הוא התעקש להראות לי כמה טבריה יפה, ואני התאהבתי שוב ומחדש ב"יפהפייה הנרדמת". בעוד הסירה מיטלטלת מצד לצד, שמעתי את "האני מאמין" שלו. השתכנעתי. כן, ממש נכון, השאלה היא מה אתה רואה, בעצם, מה אתה רוצה לראות. האם את חצי הכוס המלאה, ואולי את חצי כוס הריקה? "הבעיה שלכם בטבריה היא, שאתם רואים כמעט תמיד את חצי כוס הריקה, אתם מלכלכים אחד על השני, ומלכלכים על ואת העיר שאתם חיים בה, אז למה אנשים ירצו להגיע למקום מלוכלך?" הנהנתי בראשי לאות הסכמה. הדובר הוא, אלירן ברדוגו, טברייני בעברו ועדיין טברייני בנפשו. אלירן עזב בצעירותו את העיר, הוא נולד וגדל בטבריה עלית. כבר בצעירותו הוא כיוון מעלה מעלה, והוא הצליח ובגדול. לא מזמן , בה סופר על הצלחתם של עשרה בחורים, 10 הייתה תוכנית בערוץ צעירים ומצליחנים, שעשו הכל בעשר אצבעותיהם, אחד מהם היה אלירן ברדוגו, הטברייני שלנו. משרד הפקות האירועים אותו יזם והקים, זכה להצלחה, גם היום רבים משחרים אל פיתחו. אלירן, נשאר אותו טברייני צנוע, שמדבר בגובה העיניים. "הנורית האדומה נדלקה לי כאשר הצעתי לחבר טוב, ידוען, לנסוע איתי לשוט בכנרת, לטבריה? הוא שאל, מה השתגעתי מה יש לי לחפש שם" שאל החבר והשיב בלאו מוחלט, אפילו פוגעני. כך גם שאר חבריו, הם ממש לא התלהבו להיות נלווים אליו ל"עיר המחוקה". "זה גרם לי לחוסר נוחות והטריד את מחשבותיי, עוד באותו יום, החלטתי שאסור לוותר, חייבים לעשות משהו, כבר בהתחלה הבנתי שהבעיה היא בתדמית הגרועה, שאותה יצרו הפוליטיקאים, וכן, לא נעים לומר, גם התושבים היו שותפים מלאים לכך. מי ירצה להגיע לעיר מתה? מי ירצה לבלות בעיר, שתושביה מעידים עליה, שאין מה לעשות בה" מתריס אלירן. הבחירות ומה שקורה סביבם, היו לו לסימן ואות, לפתיחת הקמפיין של "מעירים את טבריה". הוא רתם מסביבו עוד כמה משוגעים לעיר ולדבר "לטבריה יש המון מה להציע, תראה איזה עיר יפה, תראה לי

גבעתי בן יוסף שבת שלום,

2350 | 17.8.18 | ו׳ אלול תשע”ח | כוכב הצפון | 26